פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-4+\sqrt{187}i}{29}\approx -0.137931034+0.471544632i
x=\frac{-\sqrt{187}i-4}{29}\approx -0.137931034-0.471544632i
גרף
שתף
הועתק ללוח
29x^{2}+8x+7=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-8±\sqrt{8^{2}-4\times 29\times 7}}{2\times 29}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 29 במקום a, ב- 8 במקום b, וב- 7 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-8±\sqrt{64-4\times 29\times 7}}{2\times 29}
8 בריבוע.
x=\frac{-8±\sqrt{64-116\times 7}}{2\times 29}
הכפל את -4 ב- 29.
x=\frac{-8±\sqrt{64-812}}{2\times 29}
הכפל את -116 ב- 7.
x=\frac{-8±\sqrt{-748}}{2\times 29}
הוסף את 64 ל- -812.
x=\frac{-8±2\sqrt{187}i}{2\times 29}
הוצא את השורש הריבועי של -748.
x=\frac{-8±2\sqrt{187}i}{58}
הכפל את 2 ב- 29.
x=\frac{-8+2\sqrt{187}i}{58}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-8±2\sqrt{187}i}{58} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -8 ל- 2i\sqrt{187}.
x=\frac{-4+\sqrt{187}i}{29}
חלק את -8+2i\sqrt{187} ב- 58.
x=\frac{-2\sqrt{187}i-8}{58}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-8±2\sqrt{187}i}{58} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{187} מ- -8.
x=\frac{-\sqrt{187}i-4}{29}
חלק את -8-2i\sqrt{187} ב- 58.
x=\frac{-4+\sqrt{187}i}{29} x=\frac{-\sqrt{187}i-4}{29}
המשוואה נפתרה כעת.
29x^{2}+8x+7=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
29x^{2}+8x+7-7=-7
החסר 7 משני אגפי המשוואה.
29x^{2}+8x=-7
החסרת 7 מעצמו נותנת 0.
\frac{29x^{2}+8x}{29}=-\frac{7}{29}
חלק את שני האגפים ב- 29.
x^{2}+\frac{8}{29}x=-\frac{7}{29}
חילוק ב- 29 מבטל את ההכפלה ב- 29.
x^{2}+\frac{8}{29}x+\left(\frac{4}{29}\right)^{2}=-\frac{7}{29}+\left(\frac{4}{29}\right)^{2}
חלק את \frac{8}{29}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{4}{29}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{4}{29} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{8}{29}x+\frac{16}{841}=-\frac{7}{29}+\frac{16}{841}
העלה את \frac{4}{29} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{8}{29}x+\frac{16}{841}=-\frac{187}{841}
הוסף את -\frac{7}{29} ל- \frac{16}{841} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{4}{29}\right)^{2}=-\frac{187}{841}
פרק x^{2}+\frac{8}{29}x+\frac{16}{841} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{4}{29}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{187}{841}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{4}{29}=\frac{\sqrt{187}i}{29} x+\frac{4}{29}=-\frac{\sqrt{187}i}{29}
פשט.
x=\frac{-4+\sqrt{187}i}{29} x=\frac{-\sqrt{187}i-4}{29}
החסר \frac{4}{29} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}