פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{21}-3}{5}\approx 0.316515139
x=\frac{-\sqrt{21}-3}{5}\approx -1.516515139
גרף
שתף
הועתק ללוח
25x^{2}+30x=12
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
25x^{2}+30x-12=12-12
החסר 12 משני אגפי המשוואה.
25x^{2}+30x-12=0
החסרת 12 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-30±\sqrt{30^{2}-4\times 25\left(-12\right)}}{2\times 25}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 25 במקום a, ב- 30 במקום b, וב- -12 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-30±\sqrt{900-4\times 25\left(-12\right)}}{2\times 25}
30 בריבוע.
x=\frac{-30±\sqrt{900-100\left(-12\right)}}{2\times 25}
הכפל את -4 ב- 25.
x=\frac{-30±\sqrt{900+1200}}{2\times 25}
הכפל את -100 ב- -12.
x=\frac{-30±\sqrt{2100}}{2\times 25}
הוסף את 900 ל- 1200.
x=\frac{-30±10\sqrt{21}}{2\times 25}
הוצא את השורש הריבועי של 2100.
x=\frac{-30±10\sqrt{21}}{50}
הכפל את 2 ב- 25.
x=\frac{10\sqrt{21}-30}{50}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-30±10\sqrt{21}}{50} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -30 ל- 10\sqrt{21}.
x=\frac{\sqrt{21}-3}{5}
חלק את -30+10\sqrt{21} ב- 50.
x=\frac{-10\sqrt{21}-30}{50}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-30±10\sqrt{21}}{50} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 10\sqrt{21} מ- -30.
x=\frac{-\sqrt{21}-3}{5}
חלק את -30-10\sqrt{21} ב- 50.
x=\frac{\sqrt{21}-3}{5} x=\frac{-\sqrt{21}-3}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
25x^{2}+30x=12
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{25x^{2}+30x}{25}=\frac{12}{25}
חלק את שני האגפים ב- 25.
x^{2}+\frac{30}{25}x=\frac{12}{25}
חילוק ב- 25 מבטל את ההכפלה ב- 25.
x^{2}+\frac{6}{5}x=\frac{12}{25}
צמצם את השבר \frac{30}{25} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
x^{2}+\frac{6}{5}x+\left(\frac{3}{5}\right)^{2}=\frac{12}{25}+\left(\frac{3}{5}\right)^{2}
חלק את \frac{6}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{5}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{5} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{6}{5}x+\frac{9}{25}=\frac{12+9}{25}
העלה את \frac{3}{5} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{6}{5}x+\frac{9}{25}=\frac{21}{25}
הוסף את \frac{12}{25} ל- \frac{9}{25} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{3}{5}\right)^{2}=\frac{21}{25}
פרק x^{2}+\frac{6}{5}x+\frac{9}{25} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{5}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{21}{25}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{5}=\frac{\sqrt{21}}{5} x+\frac{3}{5}=-\frac{\sqrt{21}}{5}
פשט.
x=\frac{\sqrt{21}-3}{5} x=\frac{-\sqrt{21}-3}{5}
החסר \frac{3}{5} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}