פתור עבור x
x=-\frac{1}{2}=-0.5
x=\frac{1}{4}=0.25
גרף
שתף
הועתק ללוח
8x^{2}+2x-1=0
חלק את שני האגפים ב- 3.
a+b=2 ab=8\left(-1\right)=-8
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 8x^{2}+ax+bx-1. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,8 -2,4
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -8.
-1+8=7 -2+4=2
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-2 b=4
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 2.
\left(8x^{2}-2x\right)+\left(4x-1\right)
שכתב את 8x^{2}+2x-1 כ- \left(8x^{2}-2x\right)+\left(4x-1\right).
2x\left(4x-1\right)+4x-1
הוצא את הגורם המשותף 2x ב- 8x^{2}-2x.
\left(4x-1\right)\left(2x+1\right)
הוצא את האיבר המשותף 4x-1 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{1}{4} x=-\frac{1}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 4x-1=0 ו- 2x+1=0.
24x^{2}+6x-3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\times 24\left(-3\right)}}{2\times 24}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 24 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\times 24\left(-3\right)}}{2\times 24}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36-96\left(-3\right)}}{2\times 24}
הכפל את -4 ב- 24.
x=\frac{-6±\sqrt{36+288}}{2\times 24}
הכפל את -96 ב- -3.
x=\frac{-6±\sqrt{324}}{2\times 24}
הוסף את 36 ל- 288.
x=\frac{-6±18}{2\times 24}
הוצא את השורש הריבועי של 324.
x=\frac{-6±18}{48}
הכפל את 2 ב- 24.
x=\frac{12}{48}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±18}{48} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 18.
x=\frac{1}{4}
צמצם את השבר \frac{12}{48} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 12.
x=-\frac{24}{48}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±18}{48} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 18 מ- -6.
x=-\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{-24}{48} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 24.
x=\frac{1}{4} x=-\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
24x^{2}+6x-3=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
24x^{2}+6x-3-\left(-3\right)=-\left(-3\right)
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
24x^{2}+6x=-\left(-3\right)
החסרת -3 מעצמו נותנת 0.
24x^{2}+6x=3
החסר -3 מ- 0.
\frac{24x^{2}+6x}{24}=\frac{3}{24}
חלק את שני האגפים ב- 24.
x^{2}+\frac{6}{24}x=\frac{3}{24}
חילוק ב- 24 מבטל את ההכפלה ב- 24.
x^{2}+\frac{1}{4}x=\frac{3}{24}
צמצם את השבר \frac{6}{24} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x^{2}+\frac{1}{4}x=\frac{1}{8}
צמצם את השבר \frac{3}{24} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}+\frac{1}{4}x+\left(\frac{1}{8}\right)^{2}=\frac{1}{8}+\left(\frac{1}{8}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{4}x+\frac{1}{64}=\frac{1}{8}+\frac{1}{64}
העלה את \frac{1}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{4}x+\frac{1}{64}=\frac{9}{64}
הוסף את \frac{1}{8} ל- \frac{1}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{8}\right)^{2}=\frac{9}{64}
פרק x^{2}+\frac{1}{4}x+\frac{1}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{8}=\frac{3}{8} x+\frac{1}{8}=-\frac{3}{8}
פשט.
x=\frac{1}{4} x=-\frac{1}{2}
החסר \frac{1}{8} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}