פתור עבור a
a=\frac{\sqrt{1887}i}{12}+\frac{5}{4}\approx 1.25+3.619967771i
a=-\frac{\sqrt{1887}i}{12}+\frac{5}{4}\approx 1.25-3.619967771i
שתף
הועתק ללוח
24a^{2}-60a+352=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
a=\frac{-\left(-60\right)±\sqrt{\left(-60\right)^{2}-4\times 24\times 352}}{2\times 24}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 24 במקום a, ב- -60 במקום b, וב- 352 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
a=\frac{-\left(-60\right)±\sqrt{3600-4\times 24\times 352}}{2\times 24}
-60 בריבוע.
a=\frac{-\left(-60\right)±\sqrt{3600-96\times 352}}{2\times 24}
הכפל את -4 ב- 24.
a=\frac{-\left(-60\right)±\sqrt{3600-33792}}{2\times 24}
הכפל את -96 ב- 352.
a=\frac{-\left(-60\right)±\sqrt{-30192}}{2\times 24}
הוסף את 3600 ל- -33792.
a=\frac{-\left(-60\right)±4\sqrt{1887}i}{2\times 24}
הוצא את השורש הריבועי של -30192.
a=\frac{60±4\sqrt{1887}i}{2\times 24}
ההופכי של -60 הוא 60.
a=\frac{60±4\sqrt{1887}i}{48}
הכפל את 2 ב- 24.
a=\frac{60+4\sqrt{1887}i}{48}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{60±4\sqrt{1887}i}{48} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 60 ל- 4i\sqrt{1887}.
a=\frac{\sqrt{1887}i}{12}+\frac{5}{4}
חלק את 60+4i\sqrt{1887} ב- 48.
a=\frac{-4\sqrt{1887}i+60}{48}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{60±4\sqrt{1887}i}{48} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4i\sqrt{1887} מ- 60.
a=-\frac{\sqrt{1887}i}{12}+\frac{5}{4}
חלק את 60-4i\sqrt{1887} ב- 48.
a=\frac{\sqrt{1887}i}{12}+\frac{5}{4} a=-\frac{\sqrt{1887}i}{12}+\frac{5}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
24a^{2}-60a+352=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
24a^{2}-60a+352-352=-352
החסר 352 משני אגפי המשוואה.
24a^{2}-60a=-352
החסרת 352 מעצמו נותנת 0.
\frac{24a^{2}-60a}{24}=-\frac{352}{24}
חלק את שני האגפים ב- 24.
a^{2}+\left(-\frac{60}{24}\right)a=-\frac{352}{24}
חילוק ב- 24 מבטל את ההכפלה ב- 24.
a^{2}-\frac{5}{2}a=-\frac{352}{24}
צמצם את השבר \frac{-60}{24} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 12.
a^{2}-\frac{5}{2}a=-\frac{44}{3}
צמצם את השבר \frac{-352}{24} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 8.
a^{2}-\frac{5}{2}a+\left(-\frac{5}{4}\right)^{2}=-\frac{44}{3}+\left(-\frac{5}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{5}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{5}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{5}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
a^{2}-\frac{5}{2}a+\frac{25}{16}=-\frac{44}{3}+\frac{25}{16}
העלה את -\frac{5}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
a^{2}-\frac{5}{2}a+\frac{25}{16}=-\frac{629}{48}
הוסף את -\frac{44}{3} ל- \frac{25}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(a-\frac{5}{4}\right)^{2}=-\frac{629}{48}
פרק a^{2}-\frac{5}{2}a+\frac{25}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(a-\frac{5}{4}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{629}{48}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
a-\frac{5}{4}=\frac{\sqrt{1887}i}{12} a-\frac{5}{4}=-\frac{\sqrt{1887}i}{12}
פשט.
a=\frac{\sqrt{1887}i}{12}+\frac{5}{4} a=-\frac{\sqrt{1887}i}{12}+\frac{5}{4}
הוסף \frac{5}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}