פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{282}}{21}+\frac{1}{7}\approx 0.942516934
x=-\frac{\sqrt{282}}{21}+\frac{1}{7}\approx -0.656802649
גרף
שתף
הועתק ללוח
21x^{2}-6x=13
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
21x^{2}-6x-13=13-13
החסר 13 משני אגפי המשוואה.
21x^{2}-6x-13=0
החסרת 13 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\times 21\left(-13\right)}}{2\times 21}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 21 במקום a, ב- -6 במקום b, וב- -13 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\times 21\left(-13\right)}}{2\times 21}
-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-84\left(-13\right)}}{2\times 21}
הכפל את -4 ב- 21.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+1092}}{2\times 21}
הכפל את -84 ב- -13.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{1128}}{2\times 21}
הוסף את 36 ל- 1092.
x=\frac{-\left(-6\right)±2\sqrt{282}}{2\times 21}
הוצא את השורש הריבועי של 1128.
x=\frac{6±2\sqrt{282}}{2\times 21}
ההופכי של -6 הוא 6.
x=\frac{6±2\sqrt{282}}{42}
הכפל את 2 ב- 21.
x=\frac{2\sqrt{282}+6}{42}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{282}}{42} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6 ל- 2\sqrt{282}.
x=\frac{\sqrt{282}}{21}+\frac{1}{7}
חלק את 6+2\sqrt{282} ב- 42.
x=\frac{6-2\sqrt{282}}{42}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{282}}{42} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{282} מ- 6.
x=-\frac{\sqrt{282}}{21}+\frac{1}{7}
חלק את 6-2\sqrt{282} ב- 42.
x=\frac{\sqrt{282}}{21}+\frac{1}{7} x=-\frac{\sqrt{282}}{21}+\frac{1}{7}
המשוואה נפתרה כעת.
21x^{2}-6x=13
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{21x^{2}-6x}{21}=\frac{13}{21}
חלק את שני האגפים ב- 21.
x^{2}+\left(-\frac{6}{21}\right)x=\frac{13}{21}
חילוק ב- 21 מבטל את ההכפלה ב- 21.
x^{2}-\frac{2}{7}x=\frac{13}{21}
צמצם את השבר \frac{-6}{21} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{2}{7}x+\left(-\frac{1}{7}\right)^{2}=\frac{13}{21}+\left(-\frac{1}{7}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{7}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{7}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{7} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{2}{7}x+\frac{1}{49}=\frac{13}{21}+\frac{1}{49}
העלה את -\frac{1}{7} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{2}{7}x+\frac{1}{49}=\frac{94}{147}
הוסף את \frac{13}{21} ל- \frac{1}{49} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{7}\right)^{2}=\frac{94}{147}
פרק x^{2}-\frac{2}{7}x+\frac{1}{49} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{7}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{94}{147}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{7}=\frac{\sqrt{282}}{21} x-\frac{1}{7}=-\frac{\sqrt{282}}{21}
פשט.
x=\frac{\sqrt{282}}{21}+\frac{1}{7} x=-\frac{\sqrt{282}}{21}+\frac{1}{7}
הוסף \frac{1}{7} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}