פתור עבור x
x = \frac{3 \sqrt{6} + 7}{10} \approx 1.434846923
x=\frac{7-3\sqrt{6}}{10}\approx -0.034846923
גרף
שתף
הועתק ללוח
20x^{2}-28x-1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{\left(-28\right)^{2}-4\times 20\left(-1\right)}}{2\times 20}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 20 במקום a, ב- -28 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{784-4\times 20\left(-1\right)}}{2\times 20}
-28 בריבוע.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{784-80\left(-1\right)}}{2\times 20}
הכפל את -4 ב- 20.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{784+80}}{2\times 20}
הכפל את -80 ב- -1.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{864}}{2\times 20}
הוסף את 784 ל- 80.
x=\frac{-\left(-28\right)±12\sqrt{6}}{2\times 20}
הוצא את השורש הריבועי של 864.
x=\frac{28±12\sqrt{6}}{2\times 20}
ההופכי של -28 הוא 28.
x=\frac{28±12\sqrt{6}}{40}
הכפל את 2 ב- 20.
x=\frac{12\sqrt{6}+28}{40}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{28±12\sqrt{6}}{40} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 28 ל- 12\sqrt{6}.
x=\frac{3\sqrt{6}+7}{10}
חלק את 28+12\sqrt{6} ב- 40.
x=\frac{28-12\sqrt{6}}{40}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{28±12\sqrt{6}}{40} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 12\sqrt{6} מ- 28.
x=\frac{7-3\sqrt{6}}{10}
חלק את 28-12\sqrt{6} ב- 40.
x=\frac{3\sqrt{6}+7}{10} x=\frac{7-3\sqrt{6}}{10}
המשוואה נפתרה כעת.
20x^{2}-28x-1=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
20x^{2}-28x-1-\left(-1\right)=-\left(-1\right)
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
20x^{2}-28x=-\left(-1\right)
החסרת -1 מעצמו נותנת 0.
20x^{2}-28x=1
החסר -1 מ- 0.
\frac{20x^{2}-28x}{20}=\frac{1}{20}
חלק את שני האגפים ב- 20.
x^{2}+\left(-\frac{28}{20}\right)x=\frac{1}{20}
חילוק ב- 20 מבטל את ההכפלה ב- 20.
x^{2}-\frac{7}{5}x=\frac{1}{20}
צמצם את השבר \frac{-28}{20} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x^{2}-\frac{7}{5}x+\left(-\frac{7}{10}\right)^{2}=\frac{1}{20}+\left(-\frac{7}{10}\right)^{2}
חלק את -\frac{7}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{10}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{10} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{7}{5}x+\frac{49}{100}=\frac{1}{20}+\frac{49}{100}
העלה את -\frac{7}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{7}{5}x+\frac{49}{100}=\frac{27}{50}
הוסף את \frac{1}{20} ל- \frac{49}{100} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{7}{10}\right)^{2}=\frac{27}{50}
פרק x^{2}-\frac{7}{5}x+\frac{49}{100} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{7}{10}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{27}{50}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{7}{10}=\frac{3\sqrt{6}}{10} x-\frac{7}{10}=-\frac{3\sqrt{6}}{10}
פשט.
x=\frac{3\sqrt{6}+7}{10} x=\frac{7-3\sqrt{6}}{10}
הוסף \frac{7}{10} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}