פתור עבור p
p = -\frac{5}{4} = -1\frac{1}{4} = -1.25
p=-\frac{2}{5}=-0.4
שתף
הועתק ללוח
20p^{2}+33p+16-6=0
החסר 6 משני האגפים.
20p^{2}+33p+10=0
החסר את 6 מ- 16 כדי לקבל 10.
a+b=33 ab=20\times 10=200
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 20p^{2}+ap+bp+10. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,200 2,100 4,50 5,40 8,25 10,20
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא חיובי, a ו- b שניהם חיוביים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 200.
1+200=201 2+100=102 4+50=54 5+40=45 8+25=33 10+20=30
חשב את הסכום של כל צמד.
a=8 b=25
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 33.
\left(20p^{2}+8p\right)+\left(25p+10\right)
שכתב את 20p^{2}+33p+10 כ- \left(20p^{2}+8p\right)+\left(25p+10\right).
4p\left(5p+2\right)+5\left(5p+2\right)
הוצא את הגורם המשותף 4p בקבוצה הראשונה ואת 5 בקבוצה השניה.
\left(5p+2\right)\left(4p+5\right)
הוצא את האיבר המשותף 5p+2 באמצעות חוק הפילוג.
p=-\frac{2}{5} p=-\frac{5}{4}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 5p+2=0 ו- 4p+5=0.
20p^{2}+33p+16=6
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
20p^{2}+33p+16-6=6-6
החסר 6 משני אגפי המשוואה.
20p^{2}+33p+16-6=0
החסרת 6 מעצמו נותנת 0.
20p^{2}+33p+10=0
החסר 6 מ- 16.
p=\frac{-33±\sqrt{33^{2}-4\times 20\times 10}}{2\times 20}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 20 במקום a, ב- 33 במקום b, וב- 10 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
p=\frac{-33±\sqrt{1089-4\times 20\times 10}}{2\times 20}
33 בריבוע.
p=\frac{-33±\sqrt{1089-80\times 10}}{2\times 20}
הכפל את -4 ב- 20.
p=\frac{-33±\sqrt{1089-800}}{2\times 20}
הכפל את -80 ב- 10.
p=\frac{-33±\sqrt{289}}{2\times 20}
הוסף את 1089 ל- -800.
p=\frac{-33±17}{2\times 20}
הוצא את השורש הריבועי של 289.
p=\frac{-33±17}{40}
הכפל את 2 ב- 20.
p=-\frac{16}{40}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{-33±17}{40} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -33 ל- 17.
p=-\frac{2}{5}
צמצם את השבר \frac{-16}{40} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 8.
p=-\frac{50}{40}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{-33±17}{40} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 17 מ- -33.
p=-\frac{5}{4}
צמצם את השבר \frac{-50}{40} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 10.
p=-\frac{2}{5} p=-\frac{5}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
20p^{2}+33p+16=6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
20p^{2}+33p+16-16=6-16
החסר 16 משני אגפי המשוואה.
20p^{2}+33p=6-16
החסרת 16 מעצמו נותנת 0.
20p^{2}+33p=-10
החסר 16 מ- 6.
\frac{20p^{2}+33p}{20}=-\frac{10}{20}
חלק את שני האגפים ב- 20.
p^{2}+\frac{33}{20}p=-\frac{10}{20}
חילוק ב- 20 מבטל את ההכפלה ב- 20.
p^{2}+\frac{33}{20}p=-\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{-10}{20} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 10.
p^{2}+\frac{33}{20}p+\left(\frac{33}{40}\right)^{2}=-\frac{1}{2}+\left(\frac{33}{40}\right)^{2}
חלק את \frac{33}{20}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{33}{40}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{33}{40} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
p^{2}+\frac{33}{20}p+\frac{1089}{1600}=-\frac{1}{2}+\frac{1089}{1600}
העלה את \frac{33}{40} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
p^{2}+\frac{33}{20}p+\frac{1089}{1600}=\frac{289}{1600}
הוסף את -\frac{1}{2} ל- \frac{1089}{1600} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(p+\frac{33}{40}\right)^{2}=\frac{289}{1600}
פרק p^{2}+\frac{33}{20}p+\frac{1089}{1600} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(p+\frac{33}{40}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{289}{1600}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
p+\frac{33}{40}=\frac{17}{40} p+\frac{33}{40}=-\frac{17}{40}
פשט.
p=-\frac{2}{5} p=-\frac{5}{4}
החסר \frac{33}{40} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}