פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-\sqrt{11}i+1}{3}\approx 0.333333333-1.105541597i
x=\frac{1+\sqrt{11}i}{3}\approx 0.333333333+1.105541597i
גרף
שתף
הועתק ללוח
-3x^{2}+2x-4=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\left(-3\right)\left(-4\right)}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\left(-3\right)\left(-4\right)}}{2\left(-3\right)}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4+12\left(-4\right)}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-2±\sqrt{4-48}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- -4.
x=\frac{-2±\sqrt{-44}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 4 ל- -48.
x=\frac{-2±2\sqrt{11}i}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -44.
x=\frac{-2±2\sqrt{11}i}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{-2+2\sqrt{11}i}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{11}i}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 2i\sqrt{11}.
x=\frac{-\sqrt{11}i+1}{3}
חלק את -2+2i\sqrt{11} ב- -6.
x=\frac{-2\sqrt{11}i-2}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{11}i}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{11} מ- -2.
x=\frac{1+\sqrt{11}i}{3}
חלק את -2-2i\sqrt{11} ב- -6.
x=\frac{-\sqrt{11}i+1}{3} x=\frac{1+\sqrt{11}i}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
-3x^{2}+2x-4=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-3x^{2}+2x-4-\left(-4\right)=-\left(-4\right)
הוסף 4 לשני אגפי המשוואה.
-3x^{2}+2x=-\left(-4\right)
החסרת -4 מעצמו נותנת 0.
-3x^{2}+2x=4
החסר -4 מ- 0.
\frac{-3x^{2}+2x}{-3}=\frac{4}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\frac{2}{-3}x=\frac{4}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}-\frac{2}{3}x=\frac{4}{-3}
חלק את 2 ב- -3.
x^{2}-\frac{2}{3}x=-\frac{4}{3}
חלק את 4 ב- -3.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{4}{3}+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-\frac{4}{3}+\frac{1}{9}
העלה את -\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-\frac{11}{9}
הוסף את -\frac{4}{3} ל- \frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{11}{9}
פרק x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{11}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{11}i}{3} x-\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{11}i}{3}
פשט.
x=\frac{1+\sqrt{11}i}{3} x=\frac{-\sqrt{11}i+1}{3}
הוסף \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}