פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{\sqrt{146}i}{2}+7\approx 7+6.041522987i
x=-\frac{\sqrt{146}i}{2}+7\approx 7-6.041522987i
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x^{2}-28x+171=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{\left(-28\right)^{2}-4\times 2\times 171}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -28 במקום b, וב- 171 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{784-4\times 2\times 171}}{2\times 2}
-28 בריבוע.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{784-8\times 171}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{784-1368}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- 171.
x=\frac{-\left(-28\right)±\sqrt{-584}}{2\times 2}
הוסף את 784 ל- -1368.
x=\frac{-\left(-28\right)±2\sqrt{146}i}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של -584.
x=\frac{28±2\sqrt{146}i}{2\times 2}
ההופכי של -28 הוא 28.
x=\frac{28±2\sqrt{146}i}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{28+2\sqrt{146}i}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{28±2\sqrt{146}i}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 28 ל- 2i\sqrt{146}.
x=\frac{\sqrt{146}i}{2}+7
חלק את 28+2i\sqrt{146} ב- 4.
x=\frac{-2\sqrt{146}i+28}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{28±2\sqrt{146}i}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{146} מ- 28.
x=-\frac{\sqrt{146}i}{2}+7
חלק את 28-2i\sqrt{146} ב- 4.
x=\frac{\sqrt{146}i}{2}+7 x=-\frac{\sqrt{146}i}{2}+7
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}-28x+171=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
2x^{2}-28x+171-171=-171
החסר 171 משני אגפי המשוואה.
2x^{2}-28x=-171
החסרת 171 מעצמו נותנת 0.
\frac{2x^{2}-28x}{2}=-\frac{171}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\left(-\frac{28}{2}\right)x=-\frac{171}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}-14x=-\frac{171}{2}
חלק את -28 ב- 2.
x^{2}-14x+\left(-7\right)^{2}=-\frac{171}{2}+\left(-7\right)^{2}
חלק את -14, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -7. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -7 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-14x+49=-\frac{171}{2}+49
-7 בריבוע.
x^{2}-14x+49=-\frac{73}{2}
הוסף את -\frac{171}{2} ל- 49.
\left(x-7\right)^{2}=-\frac{73}{2}
פרק x^{2}-14x+49 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-7\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{73}{2}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-7=\frac{\sqrt{146}i}{2} x-7=-\frac{\sqrt{146}i}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{146}i}{2}+7 x=-\frac{\sqrt{146}i}{2}+7
הוסף 7 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}