פתור עבור t
t = \frac{\sqrt{105} + 7}{4} \approx 4.311737691
t=\frac{7-\sqrt{105}}{4}\approx -0.811737691
שתף
הועתק ללוח
2t^{2}-7t-7=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{\left(-7\right)^{2}-4\times 2\left(-7\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -7 במקום b, וב- -7 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-4\times 2\left(-7\right)}}{2\times 2}
-7 בריבוע.
t=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-8\left(-7\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
t=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49+56}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -7.
t=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{105}}{2\times 2}
הוסף את 49 ל- 56.
t=\frac{7±\sqrt{105}}{2\times 2}
ההופכי של -7 הוא 7.
t=\frac{7±\sqrt{105}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
t=\frac{\sqrt{105}+7}{4}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{7±\sqrt{105}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 7 ל- \sqrt{105}.
t=\frac{7-\sqrt{105}}{4}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{7±\sqrt{105}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{105} מ- 7.
t=\frac{\sqrt{105}+7}{4} t=\frac{7-\sqrt{105}}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
2t^{2}-7t-7=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
2t^{2}-7t-7-\left(-7\right)=-\left(-7\right)
הוסף 7 לשני אגפי המשוואה.
2t^{2}-7t=-\left(-7\right)
החסרת -7 מעצמו נותנת 0.
2t^{2}-7t=7
החסר -7 מ- 0.
\frac{2t^{2}-7t}{2}=\frac{7}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
t^{2}-\frac{7}{2}t=\frac{7}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
t^{2}-\frac{7}{2}t+\left(-\frac{7}{4}\right)^{2}=\frac{7}{2}+\left(-\frac{7}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{7}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{7}{2}t+\frac{49}{16}=\frac{7}{2}+\frac{49}{16}
העלה את -\frac{7}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{7}{2}t+\frac{49}{16}=\frac{105}{16}
הוסף את \frac{7}{2} ל- \frac{49}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{7}{4}\right)^{2}=\frac{105}{16}
פרק t^{2}-\frac{7}{2}t+\frac{49}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{7}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{105}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{7}{4}=\frac{\sqrt{105}}{4} t-\frac{7}{4}=-\frac{\sqrt{105}}{4}
פשט.
t=\frac{\sqrt{105}+7}{4} t=\frac{7-\sqrt{105}}{4}
הוסף \frac{7}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}