פתור עבור p
p=\frac{\sqrt{14}}{2}-1\approx 0.870828693
p=-\frac{\sqrt{14}}{2}-1\approx -2.870828693
שתף
הועתק ללוח
2p^{2}+4p-5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
p=\frac{-4±\sqrt{4^{2}-4\times 2\left(-5\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 4 במקום b, וב- -5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
p=\frac{-4±\sqrt{16-4\times 2\left(-5\right)}}{2\times 2}
4 בריבוע.
p=\frac{-4±\sqrt{16-8\left(-5\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
p=\frac{-4±\sqrt{16+40}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -5.
p=\frac{-4±\sqrt{56}}{2\times 2}
הוסף את 16 ל- 40.
p=\frac{-4±2\sqrt{14}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 56.
p=\frac{-4±2\sqrt{14}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
p=\frac{2\sqrt{14}-4}{4}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{-4±2\sqrt{14}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -4 ל- 2\sqrt{14}.
p=\frac{\sqrt{14}}{2}-1
חלק את -4+2\sqrt{14} ב- 4.
p=\frac{-2\sqrt{14}-4}{4}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{-4±2\sqrt{14}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{14} מ- -4.
p=-\frac{\sqrt{14}}{2}-1
חלק את -4-2\sqrt{14} ב- 4.
p=\frac{\sqrt{14}}{2}-1 p=-\frac{\sqrt{14}}{2}-1
המשוואה נפתרה כעת.
2p^{2}+4p-5=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
2p^{2}+4p-5-\left(-5\right)=-\left(-5\right)
הוסף 5 לשני אגפי המשוואה.
2p^{2}+4p=-\left(-5\right)
החסרת -5 מעצמו נותנת 0.
2p^{2}+4p=5
החסר -5 מ- 0.
\frac{2p^{2}+4p}{2}=\frac{5}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
p^{2}+\frac{4}{2}p=\frac{5}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
p^{2}+2p=\frac{5}{2}
חלק את 4 ב- 2.
p^{2}+2p+1^{2}=\frac{5}{2}+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
p^{2}+2p+1=\frac{5}{2}+1
1 בריבוע.
p^{2}+2p+1=\frac{7}{2}
הוסף את \frac{5}{2} ל- 1.
\left(p+1\right)^{2}=\frac{7}{2}
פרק p^{2}+2p+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(p+1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{7}{2}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
p+1=\frac{\sqrt{14}}{2} p+1=-\frac{\sqrt{14}}{2}
פשט.
p=\frac{\sqrt{14}}{2}-1 p=-\frac{\sqrt{14}}{2}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}