פתור עבור n
n = -\frac{23}{2} = -11\frac{1}{2} = -11.5
n=15
שתף
הועתק ללוח
a+b=-7 ab=2\left(-345\right)=-690
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 2n^{2}+an+bn-345. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-690 2,-345 3,-230 5,-138 6,-115 10,-69 15,-46 23,-30
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -690.
1-690=-689 2-345=-343 3-230=-227 5-138=-133 6-115=-109 10-69=-59 15-46=-31 23-30=-7
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-30 b=23
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -7.
\left(2n^{2}-30n\right)+\left(23n-345\right)
שכתב את 2n^{2}-7n-345 כ- \left(2n^{2}-30n\right)+\left(23n-345\right).
2n\left(n-15\right)+23\left(n-15\right)
הוצא את הגורם המשותף 2n בקבוצה הראשונה ואת 23 בקבוצה השניה.
\left(n-15\right)\left(2n+23\right)
הוצא את האיבר המשותף n-15 באמצעות חוק הפילוג.
n=15 n=-\frac{23}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את n-15=0 ו- 2n+23=0.
2n^{2}-7n-345=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{\left(-7\right)^{2}-4\times 2\left(-345\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -7 במקום b, וב- -345 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-4\times 2\left(-345\right)}}{2\times 2}
-7 בריבוע.
n=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-8\left(-345\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
n=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49+2760}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -345.
n=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{2809}}{2\times 2}
הוסף את 49 ל- 2760.
n=\frac{-\left(-7\right)±53}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 2809.
n=\frac{7±53}{2\times 2}
ההופכי של -7 הוא 7.
n=\frac{7±53}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
n=\frac{60}{4}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{7±53}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 7 ל- 53.
n=15
חלק את 60 ב- 4.
n=-\frac{46}{4}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{7±53}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 53 מ- 7.
n=-\frac{23}{2}
צמצם את השבר \frac{-46}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
n=15 n=-\frac{23}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
2n^{2}-7n-345=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
2n^{2}-7n-345-\left(-345\right)=-\left(-345\right)
הוסף 345 לשני אגפי המשוואה.
2n^{2}-7n=-\left(-345\right)
החסרת -345 מעצמו נותנת 0.
2n^{2}-7n=345
החסר -345 מ- 0.
\frac{2n^{2}-7n}{2}=\frac{345}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
n^{2}-\frac{7}{2}n=\frac{345}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
n^{2}-\frac{7}{2}n+\left(-\frac{7}{4}\right)^{2}=\frac{345}{2}+\left(-\frac{7}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{7}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}-\frac{7}{2}n+\frac{49}{16}=\frac{345}{2}+\frac{49}{16}
העלה את -\frac{7}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}-\frac{7}{2}n+\frac{49}{16}=\frac{2809}{16}
הוסף את \frac{345}{2} ל- \frac{49}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(n-\frac{7}{4}\right)^{2}=\frac{2809}{16}
פרק n^{2}-\frac{7}{2}n+\frac{49}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-\frac{7}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{2809}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-\frac{7}{4}=\frac{53}{4} n-\frac{7}{4}=-\frac{53}{4}
פשט.
n=15 n=-\frac{23}{2}
הוסף \frac{7}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}