פתור עבור a
a=-1
a = \frac{5}{2} = 2\frac{1}{2} = 2.5
שתף
הועתק ללוח
2a^{2}=3+3a+2
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3 ב- 1+a.
2a^{2}=5+3a
חבר את 3 ו- 2 כדי לקבל 5.
2a^{2}-5=3a
החסר 5 משני האגפים.
2a^{2}-5-3a=0
החסר 3a משני האגפים.
2a^{2}-3a-5=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=-3 ab=2\left(-5\right)=-10
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 2a^{2}+aa+ba-5. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-10 2,-5
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -10.
1-10=-9 2-5=-3
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-5 b=2
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -3.
\left(2a^{2}-5a\right)+\left(2a-5\right)
שכתב את 2a^{2}-3a-5 כ- \left(2a^{2}-5a\right)+\left(2a-5\right).
a\left(2a-5\right)+2a-5
הוצא את הגורם המשותף a ב- 2a^{2}-5a.
\left(2a-5\right)\left(a+1\right)
הוצא את האיבר המשותף 2a-5 באמצעות חוק הפילוג.
a=\frac{5}{2} a=-1
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 2a-5=0 ו- a+1=0.
2a^{2}=3+3a+2
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3 ב- 1+a.
2a^{2}=5+3a
חבר את 3 ו- 2 כדי לקבל 5.
2a^{2}-5=3a
החסר 5 משני האגפים.
2a^{2}-5-3a=0
החסר 3a משני האגפים.
2a^{2}-3a-5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
a=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\times 2\left(-5\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
a=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\times 2\left(-5\right)}}{2\times 2}
-3 בריבוע.
a=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-8\left(-5\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
a=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+40}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -5.
a=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{49}}{2\times 2}
הוסף את 9 ל- 40.
a=\frac{-\left(-3\right)±7}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 49.
a=\frac{3±7}{2\times 2}
ההופכי של -3 הוא 3.
a=\frac{3±7}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
a=\frac{10}{4}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{3±7}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- 7.
a=\frac{5}{2}
צמצם את השבר \frac{10}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
a=-\frac{4}{4}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{3±7}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 7 מ- 3.
a=-1
חלק את -4 ב- 4.
a=\frac{5}{2} a=-1
המשוואה נפתרה כעת.
2a^{2}=3+3a+2
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3 ב- 1+a.
2a^{2}=5+3a
חבר את 3 ו- 2 כדי לקבל 5.
2a^{2}-3a=5
החסר 3a משני האגפים.
\frac{2a^{2}-3a}{2}=\frac{5}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
a^{2}-\frac{3}{2}a=\frac{5}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
a^{2}-\frac{3}{2}a+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{5}{2}+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
a^{2}-\frac{3}{2}a+\frac{9}{16}=\frac{5}{2}+\frac{9}{16}
העלה את -\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
a^{2}-\frac{3}{2}a+\frac{9}{16}=\frac{49}{16}
הוסף את \frac{5}{2} ל- \frac{9}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(a-\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{49}{16}
פרק a^{2}-\frac{3}{2}a+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(a-\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
a-\frac{3}{4}=\frac{7}{4} a-\frac{3}{4}=-\frac{7}{4}
פשט.
a=\frac{5}{2} a=-1
הוסף \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}