פתור עבור x
x=2
x=0.75
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x^{2}-5.5x+3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-5.5\right)±\sqrt{\left(-5.5\right)^{2}-4\times 2\times 3}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -5.5 במקום b, וב- 3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-5.5\right)±\sqrt{30.25-4\times 2\times 3}}{2\times 2}
העלה את -5.5 בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-5.5\right)±\sqrt{30.25-8\times 3}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-\left(-5.5\right)±\sqrt{30.25-24}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- 3.
x=\frac{-\left(-5.5\right)±\sqrt{6.25}}{2\times 2}
הוסף את 30.25 ל- -24.
x=\frac{-\left(-5.5\right)±\frac{5}{2}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 6.25.
x=\frac{5.5±\frac{5}{2}}{2\times 2}
ההופכי של -5.5 הוא 5.5.
x=\frac{5.5±\frac{5}{2}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{8}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{5.5±\frac{5}{2}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 5.5 ל- \frac{5}{2} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=2
חלק את 8 ב- 4.
x=\frac{3}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{5.5±\frac{5}{2}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר את 5.5 מ- \frac{5}{2} על-ידי מציאת מכנה משותף והחסרת המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=2 x=\frac{3}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}-5.5x+3=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
2x^{2}-5.5x+3-3=-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
2x^{2}-5.5x=-3
החסרת 3 מעצמו נותנת 0.
\frac{2x^{2}-5.5x}{2}=-\frac{3}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\left(-\frac{5.5}{2}\right)x=-\frac{3}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}-2.75x=-\frac{3}{2}
חלק את -5.5 ב- 2.
x^{2}-2.75x+\left(-1.375\right)^{2}=-\frac{3}{2}+\left(-1.375\right)^{2}
חלק את -2.75, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -1.375. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -1.375 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-2.75x+1.890625=-\frac{3}{2}+1.890625
העלה את -1.375 בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-2.75x+1.890625=\frac{25}{64}
הוסף את -\frac{3}{2} ל- 1.890625 על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-1.375\right)^{2}=\frac{25}{64}
פרק x^{2}-2.75x+1.890625 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-1.375\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-1.375=\frac{5}{8} x-1.375=-\frac{5}{8}
פשט.
x=2 x=\frac{3}{4}
הוסף 1.375 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}