פתור עבור x
x=-2
x = \frac{3}{2} = 1\frac{1}{2} = 1.5
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x^{2}+x-6=0
החסר 6 משני האגפים.
a+b=1 ab=2\left(-6\right)=-12
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 2x^{2}+ax+bx-6. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,12 -2,6 -3,4
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -12.
-1+12=11 -2+6=4 -3+4=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-3 b=4
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(2x^{2}-3x\right)+\left(4x-6\right)
שכתב את 2x^{2}+x-6 כ- \left(2x^{2}-3x\right)+\left(4x-6\right).
x\left(2x-3\right)+2\left(2x-3\right)
הוצא את הגורם המשותף x בקבוצה הראשונה ואת 2 בקבוצה השניה.
\left(2x-3\right)\left(x+2\right)
הוצא את האיבר המשותף 2x-3 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{3}{2} x=-2
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 2x-3=0 ו- x+2=0.
2x^{2}+x=6
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
2x^{2}+x-6=6-6
החסר 6 משני אגפי המשוואה.
2x^{2}+x-6=0
החסרת 6 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\times 2\left(-6\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\times 2\left(-6\right)}}{2\times 2}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1-8\left(-6\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-1±\sqrt{1+48}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -6.
x=\frac{-1±\sqrt{49}}{2\times 2}
הוסף את 1 ל- 48.
x=\frac{-1±7}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 49.
x=\frac{-1±7}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{6}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±7}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 7.
x=\frac{3}{2}
צמצם את השבר \frac{6}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=-\frac{8}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±7}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 7 מ- -1.
x=-2
חלק את -8 ב- 4.
x=\frac{3}{2} x=-2
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}+x=6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{2x^{2}+x}{2}=\frac{6}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\frac{1}{2}x=\frac{6}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}+\frac{1}{2}x=3
חלק את 6 ב- 2.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\left(\frac{1}{4}\right)^{2}=3+\left(\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=3+\frac{1}{16}
העלה את \frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{49}{16}
הוסף את 3 ל- \frac{1}{16}.
\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{49}{16}
פרק x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{4}=\frac{7}{4} x+\frac{1}{4}=-\frac{7}{4}
פשט.
x=\frac{3}{2} x=-2
החסר \frac{1}{4} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}