פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{2485}}{20}+0.25\approx 2.742488716
x=-\frac{\sqrt{2485}}{20}+0.25\approx -2.242488716
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x^{2}-x=12.3
החסר x משני האגפים.
2x^{2}-x-12.3=0
החסר 12.3 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times 2\left(-12.3\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -12.3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-8\left(-12.3\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+98.4}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -12.3.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{99.4}}{2\times 2}
הוסף את 1 ל- 98.4.
x=\frac{-\left(-1\right)±\frac{\sqrt{2485}}{5}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 99.4.
x=\frac{1±\frac{\sqrt{2485}}{5}}{2\times 2}
ההופכי של -1 הוא 1.
x=\frac{1±\frac{\sqrt{2485}}{5}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{\frac{\sqrt{2485}}{5}+1}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±\frac{\sqrt{2485}}{5}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- \frac{\sqrt{2485}}{5}.
x=\frac{\sqrt{2485}}{20}+\frac{1}{4}
חלק את 1+\frac{\sqrt{2485}}{5} ב- 4.
x=\frac{-\frac{\sqrt{2485}}{5}+1}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±\frac{\sqrt{2485}}{5}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{\sqrt{2485}}{5} מ- 1.
x=-\frac{\sqrt{2485}}{20}+\frac{1}{4}
חלק את 1-\frac{\sqrt{2485}}{5} ב- 4.
x=\frac{\sqrt{2485}}{20}+\frac{1}{4} x=-\frac{\sqrt{2485}}{20}+\frac{1}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}-x=12.3
החסר x משני האגפים.
\frac{2x^{2}-x}{2}=\frac{12.3}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}-\frac{1}{2}x=\frac{12.3}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}-\frac{1}{2}x=6.15
חלק את 12.3 ב- 2.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=6.15+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=6.15+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{497}{80}
הוסף את 6.15 ל- \frac{1}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{497}{80}
פרק x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{497}{80}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{4}=\frac{\sqrt{2485}}{20} x-\frac{1}{4}=-\frac{\sqrt{2485}}{20}
פשט.
x=\frac{\sqrt{2485}}{20}+\frac{1}{4} x=-\frac{\sqrt{2485}}{20}+\frac{1}{4}
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}