פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{2}-3}{2}\approx -0.792893219
x=\frac{-\sqrt{2}-3}{2}\approx -2.207106781
גרף
שתף
הועתק ללוח
2=4x^{2}+12x+9
השתמש בבינום של ניוטון \left(a+b\right)^{2}=a^{2}+2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(2x+3\right)^{2}.
4x^{2}+12x+9=2
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
4x^{2}+12x+9-2=0
החסר 2 משני האגפים.
4x^{2}+12x+7=0
החסר את 2 מ- 9 כדי לקבל 7.
x=\frac{-12±\sqrt{12^{2}-4\times 4\times 7}}{2\times 4}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 4 במקום a, ב- 12 במקום b, וב- 7 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-12±\sqrt{144-4\times 4\times 7}}{2\times 4}
12 בריבוע.
x=\frac{-12±\sqrt{144-16\times 7}}{2\times 4}
הכפל את -4 ב- 4.
x=\frac{-12±\sqrt{144-112}}{2\times 4}
הכפל את -16 ב- 7.
x=\frac{-12±\sqrt{32}}{2\times 4}
הוסף את 144 ל- -112.
x=\frac{-12±4\sqrt{2}}{2\times 4}
הוצא את השורש הריבועי של 32.
x=\frac{-12±4\sqrt{2}}{8}
הכפל את 2 ב- 4.
x=\frac{4\sqrt{2}-12}{8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-12±4\sqrt{2}}{8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -12 ל- 4\sqrt{2}.
x=\frac{\sqrt{2}-3}{2}
חלק את -12+4\sqrt{2} ב- 8.
x=\frac{-4\sqrt{2}-12}{8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-12±4\sqrt{2}}{8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{2} מ- -12.
x=\frac{-\sqrt{2}-3}{2}
חלק את -12-4\sqrt{2} ב- 8.
x=\frac{\sqrt{2}-3}{2} x=\frac{-\sqrt{2}-3}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
2=4x^{2}+12x+9
השתמש בבינום של ניוטון \left(a+b\right)^{2}=a^{2}+2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(2x+3\right)^{2}.
4x^{2}+12x+9=2
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
4x^{2}+12x=2-9
החסר 9 משני האגפים.
4x^{2}+12x=-7
החסר את 9 מ- 2 כדי לקבל -7.
\frac{4x^{2}+12x}{4}=-\frac{7}{4}
חלק את שני האגפים ב- 4.
x^{2}+\frac{12}{4}x=-\frac{7}{4}
חילוק ב- 4 מבטל את ההכפלה ב- 4.
x^{2}+3x=-\frac{7}{4}
חלק את 12 ב- 4.
x^{2}+3x+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}=-\frac{7}{4}+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את 3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+3x+\frac{9}{4}=\frac{-7+9}{4}
העלה את \frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+3x+\frac{9}{4}=\frac{1}{2}
הוסף את -\frac{7}{4} ל- \frac{9}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{1}{2}
פרק x^{2}+3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{2}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{2}=\frac{\sqrt{2}}{2} x+\frac{3}{2}=-\frac{\sqrt{2}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{2}-3}{2} x=\frac{-\sqrt{2}-3}{2}
החסר \frac{3}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}