פתור עבור t
t=\frac{6}{5}+\frac{7}{5}i=1.2+1.4i
t=\frac{6}{5}-\frac{7}{5}i=1.2-1.4i
שתף
הועתק ללוח
12t-5t^{2}=17
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
12t-5t^{2}-17=0
החסר 17 משני האגפים.
-5t^{2}+12t-17=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-12±\sqrt{12^{2}-4\left(-5\right)\left(-17\right)}}{2\left(-5\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -5 במקום a, ב- 12 במקום b, וב- -17 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-12±\sqrt{144-4\left(-5\right)\left(-17\right)}}{2\left(-5\right)}
12 בריבוע.
t=\frac{-12±\sqrt{144+20\left(-17\right)}}{2\left(-5\right)}
הכפל את -4 ב- -5.
t=\frac{-12±\sqrt{144-340}}{2\left(-5\right)}
הכפל את 20 ב- -17.
t=\frac{-12±\sqrt{-196}}{2\left(-5\right)}
הוסף את 144 ל- -340.
t=\frac{-12±14i}{2\left(-5\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -196.
t=\frac{-12±14i}{-10}
הכפל את 2 ב- -5.
t=\frac{-12+14i}{-10}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-12±14i}{-10} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -12 ל- 14i.
t=\frac{6}{5}-\frac{7}{5}i
חלק את -12+14i ב- -10.
t=\frac{-12-14i}{-10}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-12±14i}{-10} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 14i מ- -12.
t=\frac{6}{5}+\frac{7}{5}i
חלק את -12-14i ב- -10.
t=\frac{6}{5}-\frac{7}{5}i t=\frac{6}{5}+\frac{7}{5}i
המשוואה נפתרה כעת.
12t-5t^{2}=17
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-5t^{2}+12t=17
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-5t^{2}+12t}{-5}=\frac{17}{-5}
חלק את שני האגפים ב- -5.
t^{2}+\frac{12}{-5}t=\frac{17}{-5}
חילוק ב- -5 מבטל את ההכפלה ב- -5.
t^{2}-\frac{12}{5}t=\frac{17}{-5}
חלק את 12 ב- -5.
t^{2}-\frac{12}{5}t=-\frac{17}{5}
חלק את 17 ב- -5.
t^{2}-\frac{12}{5}t+\left(-\frac{6}{5}\right)^{2}=-\frac{17}{5}+\left(-\frac{6}{5}\right)^{2}
חלק את -\frac{12}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{6}{5}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{6}{5} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{12}{5}t+\frac{36}{25}=-\frac{17}{5}+\frac{36}{25}
העלה את -\frac{6}{5} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{12}{5}t+\frac{36}{25}=-\frac{49}{25}
הוסף את -\frac{17}{5} ל- \frac{36}{25} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{6}{5}\right)^{2}=-\frac{49}{25}
פרק t^{2}-\frac{12}{5}t+\frac{36}{25} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{6}{5}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{49}{25}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{6}{5}=\frac{7}{5}i t-\frac{6}{5}=-\frac{7}{5}i
פשט.
t=\frac{6}{5}+\frac{7}{5}i t=\frac{6}{5}-\frac{7}{5}i
הוסף \frac{6}{5} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}