פתור עבור n
n=-13
n=12
שתף
הועתק ללוח
n^{2}+n=156
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
n^{2}+n-156=0
החסר 156 משני האגפים.
a+b=1 ab=-156
כדי לפתור את המשוואה, פרק את n^{2}+n-156 לגורמים באמצעות הנוסחה n^{2}+\left(a+b\right)n+ab=\left(n+a\right)\left(n+b\right). כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,156 -2,78 -3,52 -4,39 -6,26 -12,13
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -156.
-1+156=155 -2+78=76 -3+52=49 -4+39=35 -6+26=20 -12+13=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-12 b=13
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(n-12\right)\left(n+13\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים \left(n+a\right)\left(n+b\right) באמצעות הערכים שהתקבלו.
n=12 n=-13
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את n-12=0 ו- n+13=0.
n^{2}+n=156
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
n^{2}+n-156=0
החסר 156 משני האגפים.
a+b=1 ab=1\left(-156\right)=-156
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- n^{2}+an+bn-156. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,156 -2,78 -3,52 -4,39 -6,26 -12,13
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -156.
-1+156=155 -2+78=76 -3+52=49 -4+39=35 -6+26=20 -12+13=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-12 b=13
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(n^{2}-12n\right)+\left(13n-156\right)
שכתב את n^{2}+n-156 כ- \left(n^{2}-12n\right)+\left(13n-156\right).
n\left(n-12\right)+13\left(n-12\right)
הוצא את הגורם המשותף n בקבוצה הראשונה ואת 13 בקבוצה השניה.
\left(n-12\right)\left(n+13\right)
הוצא את האיבר המשותף n-12 באמצעות חוק הפילוג.
n=12 n=-13
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את n-12=0 ו- n+13=0.
n^{2}+n=156
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
n^{2}+n-156=0
החסר 156 משני האגפים.
n=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-156\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -156 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-156\right)}}{2}
1 בריבוע.
n=\frac{-1±\sqrt{1+624}}{2}
הכפל את -4 ב- -156.
n=\frac{-1±\sqrt{625}}{2}
הוסף את 1 ל- 624.
n=\frac{-1±25}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 625.
n=\frac{24}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-1±25}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 25.
n=12
חלק את 24 ב- 2.
n=-\frac{26}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-1±25}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 25 מ- -1.
n=-13
חלק את -26 ב- 2.
n=12 n=-13
המשוואה נפתרה כעת.
n^{2}+n=156
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
n^{2}+n+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=156+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}+n+\frac{1}{4}=156+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}+n+\frac{1}{4}=\frac{625}{4}
הוסף את 156 ל- \frac{1}{4}.
\left(n+\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{625}{4}
פרק n^{2}+n+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{625}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n+\frac{1}{2}=\frac{25}{2} n+\frac{1}{2}=-\frac{25}{2}
פשט.
n=12 n=-13
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}