פתור עבור x
x=-\frac{2}{3}\approx -0.666666667
x=\frac{2}{5}=0.4
גרף
שתף
הועתק ללוח
a+b=4 ab=15\left(-4\right)=-60
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 15x^{2}+ax+bx-4. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,60 -2,30 -3,20 -4,15 -5,12 -6,10
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -60.
-1+60=59 -2+30=28 -3+20=17 -4+15=11 -5+12=7 -6+10=4
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-6 b=10
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 4.
\left(15x^{2}-6x\right)+\left(10x-4\right)
שכתב את 15x^{2}+4x-4 כ- \left(15x^{2}-6x\right)+\left(10x-4\right).
3x\left(5x-2\right)+2\left(5x-2\right)
הוצא את הגורם המשותף 3x בקבוצה הראשונה ואת 2 בקבוצה השניה.
\left(5x-2\right)\left(3x+2\right)
הוצא את האיבר המשותף 5x-2 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{2}{5} x=-\frac{2}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 5x-2=0 ו- 3x+2=0.
15x^{2}+4x-4=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-4±\sqrt{4^{2}-4\times 15\left(-4\right)}}{2\times 15}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 15 במקום a, ב- 4 במקום b, וב- -4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-4±\sqrt{16-4\times 15\left(-4\right)}}{2\times 15}
4 בריבוע.
x=\frac{-4±\sqrt{16-60\left(-4\right)}}{2\times 15}
הכפל את -4 ב- 15.
x=\frac{-4±\sqrt{16+240}}{2\times 15}
הכפל את -60 ב- -4.
x=\frac{-4±\sqrt{256}}{2\times 15}
הוסף את 16 ל- 240.
x=\frac{-4±16}{2\times 15}
הוצא את השורש הריבועי של 256.
x=\frac{-4±16}{30}
הכפל את 2 ב- 15.
x=\frac{12}{30}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±16}{30} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -4 ל- 16.
x=\frac{2}{5}
צמצם את השבר \frac{12}{30} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x=-\frac{20}{30}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±16}{30} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 16 מ- -4.
x=-\frac{2}{3}
צמצם את השבר \frac{-20}{30} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 10.
x=\frac{2}{5} x=-\frac{2}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
15x^{2}+4x-4=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
15x^{2}+4x-4-\left(-4\right)=-\left(-4\right)
הוסף 4 לשני אגפי המשוואה.
15x^{2}+4x=-\left(-4\right)
החסרת -4 מעצמו נותנת 0.
15x^{2}+4x=4
החסר -4 מ- 0.
\frac{15x^{2}+4x}{15}=\frac{4}{15}
חלק את שני האגפים ב- 15.
x^{2}+\frac{4}{15}x=\frac{4}{15}
חילוק ב- 15 מבטל את ההכפלה ב- 15.
x^{2}+\frac{4}{15}x+\left(\frac{2}{15}\right)^{2}=\frac{4}{15}+\left(\frac{2}{15}\right)^{2}
חלק את \frac{4}{15}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{2}{15}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{2}{15} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{4}{15}x+\frac{4}{225}=\frac{4}{15}+\frac{4}{225}
העלה את \frac{2}{15} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{4}{15}x+\frac{4}{225}=\frac{64}{225}
הוסף את \frac{4}{15} ל- \frac{4}{225} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{2}{15}\right)^{2}=\frac{64}{225}
פרק x^{2}+\frac{4}{15}x+\frac{4}{225} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{2}{15}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{64}{225}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{2}{15}=\frac{8}{15} x+\frac{2}{15}=-\frac{8}{15}
פשט.
x=\frac{2}{5} x=-\frac{2}{3}
החסר \frac{2}{15} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}