פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{769} + 7}{30} \approx 1.157694975
x=\frac{7-\sqrt{769}}{30}\approx -0.691028308
גרף
שתף
הועתק ללוח
\left(15-15x\right)\left(1+x\right)+7x-3=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 15 ב- 1-x.
15-15x^{2}+7x-3=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 15-15x ב- 1+x ולכנס איברים דומים.
12-15x^{2}+7x=0
החסר את 3 מ- 15 כדי לקבל 12.
-15x^{2}+7x+12=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-7±\sqrt{7^{2}-4\left(-15\right)\times 12}}{2\left(-15\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -15 במקום a, ב- 7 במקום b, וב- 12 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-7±\sqrt{49-4\left(-15\right)\times 12}}{2\left(-15\right)}
7 בריבוע.
x=\frac{-7±\sqrt{49+60\times 12}}{2\left(-15\right)}
הכפל את -4 ב- -15.
x=\frac{-7±\sqrt{49+720}}{2\left(-15\right)}
הכפל את 60 ב- 12.
x=\frac{-7±\sqrt{769}}{2\left(-15\right)}
הוסף את 49 ל- 720.
x=\frac{-7±\sqrt{769}}{-30}
הכפל את 2 ב- -15.
x=\frac{\sqrt{769}-7}{-30}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±\sqrt{769}}{-30} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -7 ל- \sqrt{769}.
x=\frac{7-\sqrt{769}}{30}
חלק את -7+\sqrt{769} ב- -30.
x=\frac{-\sqrt{769}-7}{-30}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±\sqrt{769}}{-30} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{769} מ- -7.
x=\frac{\sqrt{769}+7}{30}
חלק את -7-\sqrt{769} ב- -30.
x=\frac{7-\sqrt{769}}{30} x=\frac{\sqrt{769}+7}{30}
המשוואה נפתרה כעת.
\left(15-15x\right)\left(1+x\right)+7x-3=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 15 ב- 1-x.
15-15x^{2}+7x-3=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 15-15x ב- 1+x ולכנס איברים דומים.
12-15x^{2}+7x=0
החסר את 3 מ- 15 כדי לקבל 12.
-15x^{2}+7x=-12
החסר 12 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{-15x^{2}+7x}{-15}=-\frac{12}{-15}
חלק את שני האגפים ב- -15.
x^{2}+\frac{7}{-15}x=-\frac{12}{-15}
חילוק ב- -15 מבטל את ההכפלה ב- -15.
x^{2}-\frac{7}{15}x=-\frac{12}{-15}
חלק את 7 ב- -15.
x^{2}-\frac{7}{15}x=\frac{4}{5}
צמצם את השבר \frac{-12}{-15} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{7}{15}x+\left(-\frac{7}{30}\right)^{2}=\frac{4}{5}+\left(-\frac{7}{30}\right)^{2}
חלק את -\frac{7}{15}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{30}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{30} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{7}{15}x+\frac{49}{900}=\frac{4}{5}+\frac{49}{900}
העלה את -\frac{7}{30} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{7}{15}x+\frac{49}{900}=\frac{769}{900}
הוסף את \frac{4}{5} ל- \frac{49}{900} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{7}{30}\right)^{2}=\frac{769}{900}
פרק x^{2}-\frac{7}{15}x+\frac{49}{900} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{7}{30}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{769}{900}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{7}{30}=\frac{\sqrt{769}}{30} x-\frac{7}{30}=-\frac{\sqrt{769}}{30}
פשט.
x=\frac{\sqrt{769}+7}{30} x=\frac{7-\sqrt{769}}{30}
הוסף \frac{7}{30} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}