פתור עבור x
x=\frac{3\sqrt{7}}{7}+1\approx 2.133893419
x=-\frac{3\sqrt{7}}{7}+1\approx -0.133893419
גרף
שתף
הועתק ללוח
14x-7x^{2}=0-2
כל מספר כפול אפס שווה אפס.
14x-7x^{2}=-2
החסר את 2 מ- 0 כדי לקבל -2.
14x-7x^{2}+2=0
הוסף 2 משני הצדדים.
-7x^{2}+14x+2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-14±\sqrt{14^{2}-4\left(-7\right)\times 2}}{2\left(-7\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -7 במקום a, ב- 14 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-14±\sqrt{196-4\left(-7\right)\times 2}}{2\left(-7\right)}
14 בריבוע.
x=\frac{-14±\sqrt{196+28\times 2}}{2\left(-7\right)}
הכפל את -4 ב- -7.
x=\frac{-14±\sqrt{196+56}}{2\left(-7\right)}
הכפל את 28 ב- 2.
x=\frac{-14±\sqrt{252}}{2\left(-7\right)}
הוסף את 196 ל- 56.
x=\frac{-14±6\sqrt{7}}{2\left(-7\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 252.
x=\frac{-14±6\sqrt{7}}{-14}
הכפל את 2 ב- -7.
x=\frac{6\sqrt{7}-14}{-14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-14±6\sqrt{7}}{-14} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -14 ל- 6\sqrt{7}.
x=-\frac{3\sqrt{7}}{7}+1
חלק את -14+6\sqrt{7} ב- -14.
x=\frac{-6\sqrt{7}-14}{-14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-14±6\sqrt{7}}{-14} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 6\sqrt{7} מ- -14.
x=\frac{3\sqrt{7}}{7}+1
חלק את -14-6\sqrt{7} ב- -14.
x=-\frac{3\sqrt{7}}{7}+1 x=\frac{3\sqrt{7}}{7}+1
המשוואה נפתרה כעת.
14x-7x^{2}=0-2
כל מספר כפול אפס שווה אפס.
14x-7x^{2}=-2
החסר את 2 מ- 0 כדי לקבל -2.
-7x^{2}+14x=-2
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-7x^{2}+14x}{-7}=-\frac{2}{-7}
חלק את שני האגפים ב- -7.
x^{2}+\frac{14}{-7}x=-\frac{2}{-7}
חילוק ב- -7 מבטל את ההכפלה ב- -7.
x^{2}-2x=-\frac{2}{-7}
חלק את 14 ב- -7.
x^{2}-2x=\frac{2}{7}
חלק את -2 ב- -7.
x^{2}-2x+1=\frac{2}{7}+1
חלק את -2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-2x+1=\frac{9}{7}
הוסף את \frac{2}{7} ל- 1.
\left(x-1\right)^{2}=\frac{9}{7}
פרק x^{2}-2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{7}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-1=\frac{3\sqrt{7}}{7} x-1=-\frac{3\sqrt{7}}{7}
פשט.
x=\frac{3\sqrt{7}}{7}+1 x=-\frac{3\sqrt{7}}{7}+1
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}