פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{43}-1}{14}\approx 0.396959895
x=\frac{-\sqrt{43}-1}{14}\approx -0.539817037
גרף
שתף
הועתק ללוח
14x^{2}+2x=3
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
14x^{2}+2x-3=3-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
14x^{2}+2x-3=0
החסרת 3 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\times 14\left(-3\right)}}{2\times 14}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 14 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\times 14\left(-3\right)}}{2\times 14}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4-56\left(-3\right)}}{2\times 14}
הכפל את -4 ב- 14.
x=\frac{-2±\sqrt{4+168}}{2\times 14}
הכפל את -56 ב- -3.
x=\frac{-2±\sqrt{172}}{2\times 14}
הוסף את 4 ל- 168.
x=\frac{-2±2\sqrt{43}}{2\times 14}
הוצא את השורש הריבועי של 172.
x=\frac{-2±2\sqrt{43}}{28}
הכפל את 2 ב- 14.
x=\frac{2\sqrt{43}-2}{28}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{43}}{28} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 2\sqrt{43}.
x=\frac{\sqrt{43}-1}{14}
חלק את -2+2\sqrt{43} ב- 28.
x=\frac{-2\sqrt{43}-2}{28}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{43}}{28} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{43} מ- -2.
x=\frac{-\sqrt{43}-1}{14}
חלק את -2-2\sqrt{43} ב- 28.
x=\frac{\sqrt{43}-1}{14} x=\frac{-\sqrt{43}-1}{14}
המשוואה נפתרה כעת.
14x^{2}+2x=3
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{14x^{2}+2x}{14}=\frac{3}{14}
חלק את שני האגפים ב- 14.
x^{2}+\frac{2}{14}x=\frac{3}{14}
חילוק ב- 14 מבטל את ההכפלה ב- 14.
x^{2}+\frac{1}{7}x=\frac{3}{14}
צמצם את השבר \frac{2}{14} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{1}{7}x+\left(\frac{1}{14}\right)^{2}=\frac{3}{14}+\left(\frac{1}{14}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{7}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{14}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{14} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{7}x+\frac{1}{196}=\frac{3}{14}+\frac{1}{196}
העלה את \frac{1}{14} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{7}x+\frac{1}{196}=\frac{43}{196}
הוסף את \frac{3}{14} ל- \frac{1}{196} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{14}\right)^{2}=\frac{43}{196}
פרק x^{2}+\frac{1}{7}x+\frac{1}{196} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{14}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{43}{196}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{14}=\frac{\sqrt{43}}{14} x+\frac{1}{14}=-\frac{\sqrt{43}}{14}
פשט.
x=\frac{\sqrt{43}-1}{14} x=\frac{-\sqrt{43}-1}{14}
החסר \frac{1}{14} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}