פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{1+\sqrt{59}i}{12}\approx 0.083333333+0.640095479i
x=\frac{-\sqrt{59}i+1}{12}\approx 0.083333333-0.640095479i
גרף
שתף
הועתק ללוח
12x^{2}-2x+5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\times 12\times 5}}{2\times 12}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 12 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- 5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\times 12\times 5}}{2\times 12}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-48\times 5}}{2\times 12}
הכפל את -4 ב- 12.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-240}}{2\times 12}
הכפל את -48 ב- 5.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{-236}}{2\times 12}
הוסף את 4 ל- -240.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{59}i}{2\times 12}
הוצא את השורש הריבועי של -236.
x=\frac{2±2\sqrt{59}i}{2\times 12}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±2\sqrt{59}i}{24}
הכפל את 2 ב- 12.
x=\frac{2+2\sqrt{59}i}{24}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{59}i}{24} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2i\sqrt{59}.
x=\frac{1+\sqrt{59}i}{12}
חלק את 2+2i\sqrt{59} ב- 24.
x=\frac{-2\sqrt{59}i+2}{24}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{59}i}{24} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{59} מ- 2.
x=\frac{-\sqrt{59}i+1}{12}
חלק את 2-2i\sqrt{59} ב- 24.
x=\frac{1+\sqrt{59}i}{12} x=\frac{-\sqrt{59}i+1}{12}
המשוואה נפתרה כעת.
12x^{2}-2x+5=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
12x^{2}-2x+5-5=-5
החסר 5 משני אגפי המשוואה.
12x^{2}-2x=-5
החסרת 5 מעצמו נותנת 0.
\frac{12x^{2}-2x}{12}=-\frac{5}{12}
חלק את שני האגפים ב- 12.
x^{2}+\left(-\frac{2}{12}\right)x=-\frac{5}{12}
חילוק ב- 12 מבטל את ההכפלה ב- 12.
x^{2}-\frac{1}{6}x=-\frac{5}{12}
צמצם את השבר \frac{-2}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{1}{6}x+\left(-\frac{1}{12}\right)^{2}=-\frac{5}{12}+\left(-\frac{1}{12}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{6}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{12}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{12} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{6}x+\frac{1}{144}=-\frac{5}{12}+\frac{1}{144}
העלה את -\frac{1}{12} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{6}x+\frac{1}{144}=-\frac{59}{144}
הוסף את -\frac{5}{12} ל- \frac{1}{144} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{12}\right)^{2}=-\frac{59}{144}
פרק x^{2}-\frac{1}{6}x+\frac{1}{144} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{12}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{59}{144}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{12}=\frac{\sqrt{59}i}{12} x-\frac{1}{12}=-\frac{\sqrt{59}i}{12}
פשט.
x=\frac{1+\sqrt{59}i}{12} x=\frac{-\sqrt{59}i+1}{12}
הוסף \frac{1}{12} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}