פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-\sqrt{390}i+10}{49}\approx 0.204081633-0.403028932i
x=\frac{10+\sqrt{390}i}{49}\approx 0.204081633+0.403028932i
גרף
שתף
הועתק ללוח
1+20x-49x^{2}=11
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
1+20x-49x^{2}-11=0
החסר 11 משני האגפים.
-10+20x-49x^{2}=0
החסר את 11 מ- 1 כדי לקבל -10.
-49x^{2}+20x-10=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-20±\sqrt{20^{2}-4\left(-49\right)\left(-10\right)}}{2\left(-49\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -49 במקום a, ב- 20 במקום b, וב- -10 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-20±\sqrt{400-4\left(-49\right)\left(-10\right)}}{2\left(-49\right)}
20 בריבוע.
x=\frac{-20±\sqrt{400+196\left(-10\right)}}{2\left(-49\right)}
הכפל את -4 ב- -49.
x=\frac{-20±\sqrt{400-1960}}{2\left(-49\right)}
הכפל את 196 ב- -10.
x=\frac{-20±\sqrt{-1560}}{2\left(-49\right)}
הוסף את 400 ל- -1960.
x=\frac{-20±2\sqrt{390}i}{2\left(-49\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -1560.
x=\frac{-20±2\sqrt{390}i}{-98}
הכפל את 2 ב- -49.
x=\frac{-20+2\sqrt{390}i}{-98}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-20±2\sqrt{390}i}{-98} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -20 ל- 2i\sqrt{390}.
x=\frac{-\sqrt{390}i+10}{49}
חלק את -20+2i\sqrt{390} ב- -98.
x=\frac{-2\sqrt{390}i-20}{-98}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-20±2\sqrt{390}i}{-98} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{390} מ- -20.
x=\frac{10+\sqrt{390}i}{49}
חלק את -20-2i\sqrt{390} ב- -98.
x=\frac{-\sqrt{390}i+10}{49} x=\frac{10+\sqrt{390}i}{49}
המשוואה נפתרה כעת.
1+20x-49x^{2}=11
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
20x-49x^{2}=11-1
החסר 1 משני האגפים.
20x-49x^{2}=10
החסר את 1 מ- 11 כדי לקבל 10.
-49x^{2}+20x=10
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-49x^{2}+20x}{-49}=\frac{10}{-49}
חלק את שני האגפים ב- -49.
x^{2}+\frac{20}{-49}x=\frac{10}{-49}
חילוק ב- -49 מבטל את ההכפלה ב- -49.
x^{2}-\frac{20}{49}x=\frac{10}{-49}
חלק את 20 ב- -49.
x^{2}-\frac{20}{49}x=-\frac{10}{49}
חלק את 10 ב- -49.
x^{2}-\frac{20}{49}x+\left(-\frac{10}{49}\right)^{2}=-\frac{10}{49}+\left(-\frac{10}{49}\right)^{2}
חלק את -\frac{20}{49}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{10}{49}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{10}{49} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{20}{49}x+\frac{100}{2401}=-\frac{10}{49}+\frac{100}{2401}
העלה את -\frac{10}{49} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{20}{49}x+\frac{100}{2401}=-\frac{390}{2401}
הוסף את -\frac{10}{49} ל- \frac{100}{2401} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{10}{49}\right)^{2}=-\frac{390}{2401}
פרק x^{2}-\frac{20}{49}x+\frac{100}{2401} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{10}{49}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{390}{2401}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{10}{49}=\frac{\sqrt{390}i}{49} x-\frac{10}{49}=-\frac{\sqrt{390}i}{49}
פשט.
x=\frac{10+\sqrt{390}i}{49} x=\frac{-\sqrt{390}i+10}{49}
הוסף \frac{10}{49} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}