פתור עבור t
t=\frac{\sqrt{674}}{10}+\frac{11}{5}\approx 4.796150997
t=-\frac{\sqrt{674}}{10}+\frac{11}{5}\approx -0.396150997
שתף
הועתק ללוח
11=-10t^{2}+44t+30
הכפל את 11 ו- 1 כדי לקבל 11.
-10t^{2}+44t+30=11
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-10t^{2}+44t+30-11=0
החסר 11 משני האגפים.
-10t^{2}+44t+19=0
החסר את 11 מ- 30 כדי לקבל 19.
t=\frac{-44±\sqrt{44^{2}-4\left(-10\right)\times 19}}{2\left(-10\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -10 במקום a, ב- 44 במקום b, וב- 19 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-44±\sqrt{1936-4\left(-10\right)\times 19}}{2\left(-10\right)}
44 בריבוע.
t=\frac{-44±\sqrt{1936+40\times 19}}{2\left(-10\right)}
הכפל את -4 ב- -10.
t=\frac{-44±\sqrt{1936+760}}{2\left(-10\right)}
הכפל את 40 ב- 19.
t=\frac{-44±\sqrt{2696}}{2\left(-10\right)}
הוסף את 1936 ל- 760.
t=\frac{-44±2\sqrt{674}}{2\left(-10\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 2696.
t=\frac{-44±2\sqrt{674}}{-20}
הכפל את 2 ב- -10.
t=\frac{2\sqrt{674}-44}{-20}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-44±2\sqrt{674}}{-20} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -44 ל- 2\sqrt{674}.
t=-\frac{\sqrt{674}}{10}+\frac{11}{5}
חלק את -44+2\sqrt{674} ב- -20.
t=\frac{-2\sqrt{674}-44}{-20}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-44±2\sqrt{674}}{-20} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{674} מ- -44.
t=\frac{\sqrt{674}}{10}+\frac{11}{5}
חלק את -44-2\sqrt{674} ב- -20.
t=-\frac{\sqrt{674}}{10}+\frac{11}{5} t=\frac{\sqrt{674}}{10}+\frac{11}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
11=-10t^{2}+44t+30
הכפל את 11 ו- 1 כדי לקבל 11.
-10t^{2}+44t+30=11
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-10t^{2}+44t=11-30
החסר 30 משני האגפים.
-10t^{2}+44t=-19
החסר את 30 מ- 11 כדי לקבל -19.
\frac{-10t^{2}+44t}{-10}=-\frac{19}{-10}
חלק את שני האגפים ב- -10.
t^{2}+\frac{44}{-10}t=-\frac{19}{-10}
חילוק ב- -10 מבטל את ההכפלה ב- -10.
t^{2}-\frac{22}{5}t=-\frac{19}{-10}
צמצם את השבר \frac{44}{-10} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
t^{2}-\frac{22}{5}t=\frac{19}{10}
חלק את -19 ב- -10.
t^{2}-\frac{22}{5}t+\left(-\frac{11}{5}\right)^{2}=\frac{19}{10}+\left(-\frac{11}{5}\right)^{2}
חלק את -\frac{22}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{11}{5}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{11}{5} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{22}{5}t+\frac{121}{25}=\frac{19}{10}+\frac{121}{25}
העלה את -\frac{11}{5} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{22}{5}t+\frac{121}{25}=\frac{337}{50}
הוסף את \frac{19}{10} ל- \frac{121}{25} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{11}{5}\right)^{2}=\frac{337}{50}
פרק t^{2}-\frac{22}{5}t+\frac{121}{25} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{11}{5}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{337}{50}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{11}{5}=\frac{\sqrt{674}}{10} t-\frac{11}{5}=-\frac{\sqrt{674}}{10}
פשט.
t=\frac{\sqrt{674}}{10}+\frac{11}{5} t=-\frac{\sqrt{674}}{10}+\frac{11}{5}
הוסף \frac{11}{5} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}