פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{\sqrt{47}i}{20}+\frac{1}{4}\approx 0.25+0.34278273i
x=-\frac{\sqrt{47}i}{20}+\frac{1}{4}\approx 0.25-0.34278273i
גרף
שתף
הועתק ללוח
100x^{2}-50x+18=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{\left(-50\right)^{2}-4\times 100\times 18}}{2\times 100}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 100 במקום a, ב- -50 במקום b, וב- 18 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{2500-4\times 100\times 18}}{2\times 100}
-50 בריבוע.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{2500-400\times 18}}{2\times 100}
הכפל את -4 ב- 100.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{2500-7200}}{2\times 100}
הכפל את -400 ב- 18.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{-4700}}{2\times 100}
הוסף את 2500 ל- -7200.
x=\frac{-\left(-50\right)±10\sqrt{47}i}{2\times 100}
הוצא את השורש הריבועי של -4700.
x=\frac{50±10\sqrt{47}i}{2\times 100}
ההופכי של -50 הוא 50.
x=\frac{50±10\sqrt{47}i}{200}
הכפל את 2 ב- 100.
x=\frac{50+10\sqrt{47}i}{200}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{50±10\sqrt{47}i}{200} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 50 ל- 10i\sqrt{47}.
x=\frac{\sqrt{47}i}{20}+\frac{1}{4}
חלק את 50+10i\sqrt{47} ב- 200.
x=\frac{-10\sqrt{47}i+50}{200}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{50±10\sqrt{47}i}{200} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 10i\sqrt{47} מ- 50.
x=-\frac{\sqrt{47}i}{20}+\frac{1}{4}
חלק את 50-10i\sqrt{47} ב- 200.
x=\frac{\sqrt{47}i}{20}+\frac{1}{4} x=-\frac{\sqrt{47}i}{20}+\frac{1}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
100x^{2}-50x+18=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
100x^{2}-50x+18-18=-18
החסר 18 משני אגפי המשוואה.
100x^{2}-50x=-18
החסרת 18 מעצמו נותנת 0.
\frac{100x^{2}-50x}{100}=-\frac{18}{100}
חלק את שני האגפים ב- 100.
x^{2}+\left(-\frac{50}{100}\right)x=-\frac{18}{100}
חילוק ב- 100 מבטל את ההכפלה ב- 100.
x^{2}-\frac{1}{2}x=-\frac{18}{100}
צמצם את השבר \frac{-50}{100} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 50.
x^{2}-\frac{1}{2}x=-\frac{9}{50}
צמצם את השבר \frac{-18}{100} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=-\frac{9}{50}+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=-\frac{9}{50}+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=-\frac{47}{400}
הוסף את -\frac{9}{50} ל- \frac{1}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}=-\frac{47}{400}
פרק x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{47}{400}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{4}=\frac{\sqrt{47}i}{20} x-\frac{1}{4}=-\frac{\sqrt{47}i}{20}
פשט.
x=\frac{\sqrt{47}i}{20}+\frac{1}{4} x=-\frac{\sqrt{47}i}{20}+\frac{1}{4}
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}