פתור עבור t
t = \frac{50 \sqrt{2} - 10}{49} \approx 1.238993431
t=\frac{-50\sqrt{2}-10}{49}\approx -1.647156696
שתף
הועתק ללוח
100=20t+49t^{2}
הכפל את \frac{1}{2} ו- 98 כדי לקבל 49.
20t+49t^{2}=100
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
20t+49t^{2}-100=0
החסר 100 משני האגפים.
49t^{2}+20t-100=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-20±\sqrt{20^{2}-4\times 49\left(-100\right)}}{2\times 49}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 49 במקום a, ב- 20 במקום b, וב- -100 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-20±\sqrt{400-4\times 49\left(-100\right)}}{2\times 49}
20 בריבוע.
t=\frac{-20±\sqrt{400-196\left(-100\right)}}{2\times 49}
הכפל את -4 ב- 49.
t=\frac{-20±\sqrt{400+19600}}{2\times 49}
הכפל את -196 ב- -100.
t=\frac{-20±\sqrt{20000}}{2\times 49}
הוסף את 400 ל- 19600.
t=\frac{-20±100\sqrt{2}}{2\times 49}
הוצא את השורש הריבועי של 20000.
t=\frac{-20±100\sqrt{2}}{98}
הכפל את 2 ב- 49.
t=\frac{100\sqrt{2}-20}{98}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-20±100\sqrt{2}}{98} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -20 ל- 100\sqrt{2}.
t=\frac{50\sqrt{2}-10}{49}
חלק את -20+100\sqrt{2} ב- 98.
t=\frac{-100\sqrt{2}-20}{98}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-20±100\sqrt{2}}{98} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 100\sqrt{2} מ- -20.
t=\frac{-50\sqrt{2}-10}{49}
חלק את -20-100\sqrt{2} ב- 98.
t=\frac{50\sqrt{2}-10}{49} t=\frac{-50\sqrt{2}-10}{49}
המשוואה נפתרה כעת.
100=20t+49t^{2}
הכפל את \frac{1}{2} ו- 98 כדי לקבל 49.
20t+49t^{2}=100
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
49t^{2}+20t=100
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{49t^{2}+20t}{49}=\frac{100}{49}
חלק את שני האגפים ב- 49.
t^{2}+\frac{20}{49}t=\frac{100}{49}
חילוק ב- 49 מבטל את ההכפלה ב- 49.
t^{2}+\frac{20}{49}t+\left(\frac{10}{49}\right)^{2}=\frac{100}{49}+\left(\frac{10}{49}\right)^{2}
חלק את \frac{20}{49}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{10}{49}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{10}{49} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}+\frac{20}{49}t+\frac{100}{2401}=\frac{100}{49}+\frac{100}{2401}
העלה את \frac{10}{49} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}+\frac{20}{49}t+\frac{100}{2401}=\frac{5000}{2401}
הוסף את \frac{100}{49} ל- \frac{100}{2401} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t+\frac{10}{49}\right)^{2}=\frac{5000}{2401}
פרק t^{2}+\frac{20}{49}t+\frac{100}{2401} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t+\frac{10}{49}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{5000}{2401}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t+\frac{10}{49}=\frac{50\sqrt{2}}{49} t+\frac{10}{49}=-\frac{50\sqrt{2}}{49}
פשט.
t=\frac{50\sqrt{2}-10}{49} t=\frac{-50\sqrt{2}-10}{49}
החסר \frac{10}{49} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}