פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{1+\sqrt{119}i}{20}\approx 0.05+0.545435606i
x=\frac{-\sqrt{119}i+1}{20}\approx 0.05-0.545435606i
גרף
שתף
הועתק ללוח
10x^{2}-x+3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times 10\times 3}}{2\times 10}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 10 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- 3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-40\times 3}}{2\times 10}
הכפל את -4 ב- 10.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-120}}{2\times 10}
הכפל את -40 ב- 3.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{-119}}{2\times 10}
הוסף את 1 ל- -120.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{119}i}{2\times 10}
הוצא את השורש הריבועי של -119.
x=\frac{1±\sqrt{119}i}{2\times 10}
ההופכי של -1 הוא 1.
x=\frac{1±\sqrt{119}i}{20}
הכפל את 2 ב- 10.
x=\frac{1+\sqrt{119}i}{20}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±\sqrt{119}i}{20} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- i\sqrt{119}.
x=\frac{-\sqrt{119}i+1}{20}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±\sqrt{119}i}{20} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר i\sqrt{119} מ- 1.
x=\frac{1+\sqrt{119}i}{20} x=\frac{-\sqrt{119}i+1}{20}
המשוואה נפתרה כעת.
10x^{2}-x+3=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
10x^{2}-x+3-3=-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
10x^{2}-x=-3
החסרת 3 מעצמו נותנת 0.
\frac{10x^{2}-x}{10}=-\frac{3}{10}
חלק את שני האגפים ב- 10.
x^{2}-\frac{1}{10}x=-\frac{3}{10}
חילוק ב- 10 מבטל את ההכפלה ב- 10.
x^{2}-\frac{1}{10}x+\left(-\frac{1}{20}\right)^{2}=-\frac{3}{10}+\left(-\frac{1}{20}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{10}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{20}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{20} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{10}x+\frac{1}{400}=-\frac{3}{10}+\frac{1}{400}
העלה את -\frac{1}{20} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{10}x+\frac{1}{400}=-\frac{119}{400}
הוסף את -\frac{3}{10} ל- \frac{1}{400} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{20}\right)^{2}=-\frac{119}{400}
פרק x^{2}-\frac{1}{10}x+\frac{1}{400} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{20}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{119}{400}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{20}=\frac{\sqrt{119}i}{20} x-\frac{1}{20}=-\frac{\sqrt{119}i}{20}
פשט.
x=\frac{1+\sqrt{119}i}{20} x=\frac{-\sqrt{119}i+1}{20}
הוסף \frac{1}{20} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}