פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{145}}{20}+\frac{3}{4}\approx 1.352079729
x=-\frac{\sqrt{145}}{20}+\frac{3}{4}\approx 0.147920271
גרף
שתף
הועתק ללוח
10x^{2}-15x+2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{\left(-15\right)^{2}-4\times 10\times 2}}{2\times 10}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 10 במקום a, ב- -15 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{225-4\times 10\times 2}}{2\times 10}
-15 בריבוע.
x=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{225-40\times 2}}{2\times 10}
הכפל את -4 ב- 10.
x=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{225-80}}{2\times 10}
הכפל את -40 ב- 2.
x=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{145}}{2\times 10}
הוסף את 225 ל- -80.
x=\frac{15±\sqrt{145}}{2\times 10}
ההופכי של -15 הוא 15.
x=\frac{15±\sqrt{145}}{20}
הכפל את 2 ב- 10.
x=\frac{\sqrt{145}+15}{20}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{15±\sqrt{145}}{20} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 15 ל- \sqrt{145}.
x=\frac{\sqrt{145}}{20}+\frac{3}{4}
חלק את 15+\sqrt{145} ב- 20.
x=\frac{15-\sqrt{145}}{20}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{15±\sqrt{145}}{20} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{145} מ- 15.
x=-\frac{\sqrt{145}}{20}+\frac{3}{4}
חלק את 15-\sqrt{145} ב- 20.
x=\frac{\sqrt{145}}{20}+\frac{3}{4} x=-\frac{\sqrt{145}}{20}+\frac{3}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
10x^{2}-15x+2=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
10x^{2}-15x+2-2=-2
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
10x^{2}-15x=-2
החסרת 2 מעצמו נותנת 0.
\frac{10x^{2}-15x}{10}=-\frac{2}{10}
חלק את שני האגפים ב- 10.
x^{2}+\left(-\frac{15}{10}\right)x=-\frac{2}{10}
חילוק ב- 10 מבטל את ההכפלה ב- 10.
x^{2}-\frac{3}{2}x=-\frac{2}{10}
צמצם את השבר \frac{-15}{10} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
x^{2}-\frac{3}{2}x=-\frac{1}{5}
צמצם את השבר \frac{-2}{10} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}=-\frac{1}{5}+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=-\frac{1}{5}+\frac{9}{16}
העלה את -\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=\frac{29}{80}
הוסף את -\frac{1}{5} ל- \frac{9}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{29}{80}
פרק x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{29}{80}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{4}=\frac{\sqrt{145}}{20} x-\frac{3}{4}=-\frac{\sqrt{145}}{20}
פשט.
x=\frac{\sqrt{145}}{20}+\frac{3}{4} x=-\frac{\sqrt{145}}{20}+\frac{3}{4}
הוסף \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}