פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{31}+1}{10}\approx 0.656776436
x=\frac{1-\sqrt{31}}{10}\approx -0.456776436
גרף
שתף
הועתק ללוח
10x^{2}-2x=3
החסר 2x משני האגפים.
10x^{2}-2x-3=0
החסר 3 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\times 10\left(-3\right)}}{2\times 10}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 10 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\times 10\left(-3\right)}}{2\times 10}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-40\left(-3\right)}}{2\times 10}
הכפל את -4 ב- 10.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+120}}{2\times 10}
הכפל את -40 ב- -3.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{124}}{2\times 10}
הוסף את 4 ל- 120.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{31}}{2\times 10}
הוצא את השורש הריבועי של 124.
x=\frac{2±2\sqrt{31}}{2\times 10}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±2\sqrt{31}}{20}
הכפל את 2 ב- 10.
x=\frac{2\sqrt{31}+2}{20}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{31}}{20} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2\sqrt{31}.
x=\frac{\sqrt{31}+1}{10}
חלק את 2+2\sqrt{31} ב- 20.
x=\frac{2-2\sqrt{31}}{20}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{31}}{20} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{31} מ- 2.
x=\frac{1-\sqrt{31}}{10}
חלק את 2-2\sqrt{31} ב- 20.
x=\frac{\sqrt{31}+1}{10} x=\frac{1-\sqrt{31}}{10}
המשוואה נפתרה כעת.
10x^{2}-2x=3
החסר 2x משני האגפים.
\frac{10x^{2}-2x}{10}=\frac{3}{10}
חלק את שני האגפים ב- 10.
x^{2}+\left(-\frac{2}{10}\right)x=\frac{3}{10}
חילוק ב- 10 מבטל את ההכפלה ב- 10.
x^{2}-\frac{1}{5}x=\frac{3}{10}
צמצם את השבר \frac{-2}{10} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{1}{5}x+\left(-\frac{1}{10}\right)^{2}=\frac{3}{10}+\left(-\frac{1}{10}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{10}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{10} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{5}x+\frac{1}{100}=\frac{3}{10}+\frac{1}{100}
העלה את -\frac{1}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{5}x+\frac{1}{100}=\frac{31}{100}
הוסף את \frac{3}{10} ל- \frac{1}{100} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{10}\right)^{2}=\frac{31}{100}
פרק x^{2}-\frac{1}{5}x+\frac{1}{100} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{10}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{31}{100}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{10}=\frac{\sqrt{31}}{10} x-\frac{1}{10}=-\frac{\sqrt{31}}{10}
פשט.
x=\frac{\sqrt{31}+1}{10} x=\frac{1-\sqrt{31}}{10}
הוסף \frac{1}{10} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}