פתור עבור t
t=-0.51
t=0.6
שתף
הועתק ללוח
0.6t-\frac{5\times \frac{160}{3}}{4\times 10^{1}}t^{2}=-2.04
כדי לחלק חזקות בעלות בסיס זהה, החסר את המעריך של המונה מהמעריך של המכנה.
0.6t-\frac{\frac{800}{3}}{4\times 10^{1}}t^{2}=-2.04
הכפל את 5 ו- \frac{160}{3} כדי לקבל \frac{800}{3}.
0.6t-\frac{\frac{800}{3}}{4\times 10}t^{2}=-2.04
חשב את 10 בחזקת 1 וקבל 10.
0.6t-\frac{\frac{800}{3}}{40}t^{2}=-2.04
הכפל את 4 ו- 10 כדי לקבל 40.
0.6t-\frac{800}{3\times 40}t^{2}=-2.04
בטא את \frac{\frac{800}{3}}{40} כשבר אחד.
0.6t-\frac{800}{120}t^{2}=-2.04
הכפל את 3 ו- 40 כדי לקבל 120.
0.6t-\frac{20}{3}t^{2}=-2.04
צמצם את השבר \frac{800}{120} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 40.
0.6t-\frac{20}{3}t^{2}+2.04=0
הוסף 2.04 משני הצדדים.
-\frac{20}{3}t^{2}+\frac{3}{5}t+2.04=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-\frac{3}{5}±\sqrt{\left(\frac{3}{5}\right)^{2}-4\left(-\frac{20}{3}\right)\times 2.04}}{2\left(-\frac{20}{3}\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -\frac{20}{3} במקום a, ב- \frac{3}{5} במקום b, וב- 2.04 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-\frac{3}{5}±\sqrt{\frac{9}{25}-4\left(-\frac{20}{3}\right)\times 2.04}}{2\left(-\frac{20}{3}\right)}
העלה את \frac{3}{5} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t=\frac{-\frac{3}{5}±\sqrt{\frac{9}{25}+\frac{80}{3}\times 2.04}}{2\left(-\frac{20}{3}\right)}
הכפל את -4 ב- -\frac{20}{3}.
t=\frac{-\frac{3}{5}±\sqrt{\frac{9}{25}+\frac{272}{5}}}{2\left(-\frac{20}{3}\right)}
הכפל את \frac{80}{3} ב- 2.04 על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
t=\frac{-\frac{3}{5}±\sqrt{\frac{1369}{25}}}{2\left(-\frac{20}{3}\right)}
הוסף את \frac{9}{25} ל- \frac{272}{5} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
t=\frac{-\frac{3}{5}±\frac{37}{5}}{2\left(-\frac{20}{3}\right)}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{1369}{25}.
t=\frac{-\frac{3}{5}±\frac{37}{5}}{-\frac{40}{3}}
הכפל את 2 ב- -\frac{20}{3}.
t=\frac{\frac{34}{5}}{-\frac{40}{3}}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-\frac{3}{5}±\frac{37}{5}}{-\frac{40}{3}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -\frac{3}{5} ל- \frac{37}{5} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
t=-\frac{51}{100}
חלק את \frac{34}{5} ב- -\frac{40}{3} על-ידי הכפלת \frac{34}{5} בהופכי של -\frac{40}{3}.
t=-\frac{8}{-\frac{40}{3}}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-\frac{3}{5}±\frac{37}{5}}{-\frac{40}{3}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר את -\frac{3}{5} מ- \frac{37}{5} על-ידי מציאת מכנה משותף והחסרת המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
t=\frac{3}{5}
חלק את -8 ב- -\frac{40}{3} על-ידי הכפלת -8 בהופכי של -\frac{40}{3}.
t=-\frac{51}{100} t=\frac{3}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
0.6t-\frac{5\times \frac{160}{3}}{4\times 10^{1}}t^{2}=-2.04
כדי לחלק חזקות בעלות בסיס זהה, החסר את המעריך של המונה מהמעריך של המכנה.
0.6t-\frac{\frac{800}{3}}{4\times 10^{1}}t^{2}=-2.04
הכפל את 5 ו- \frac{160}{3} כדי לקבל \frac{800}{3}.
0.6t-\frac{\frac{800}{3}}{4\times 10}t^{2}=-2.04
חשב את 10 בחזקת 1 וקבל 10.
0.6t-\frac{\frac{800}{3}}{40}t^{2}=-2.04
הכפל את 4 ו- 10 כדי לקבל 40.
0.6t-\frac{800}{3\times 40}t^{2}=-2.04
בטא את \frac{\frac{800}{3}}{40} כשבר אחד.
0.6t-\frac{800}{120}t^{2}=-2.04
הכפל את 3 ו- 40 כדי לקבל 120.
0.6t-\frac{20}{3}t^{2}=-2.04
צמצם את השבר \frac{800}{120} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 40.
-\frac{20}{3}t^{2}+\frac{3}{5}t=-2.04
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-\frac{20}{3}t^{2}+\frac{3}{5}t}{-\frac{20}{3}}=-\frac{2.04}{-\frac{20}{3}}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- -\frac{20}{3}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
t^{2}+\frac{\frac{3}{5}}{-\frac{20}{3}}t=-\frac{2.04}{-\frac{20}{3}}
חילוק ב- -\frac{20}{3} מבטל את ההכפלה ב- -\frac{20}{3}.
t^{2}-\frac{9}{100}t=-\frac{2.04}{-\frac{20}{3}}
חלק את \frac{3}{5} ב- -\frac{20}{3} על-ידי הכפלת \frac{3}{5} בהופכי של -\frac{20}{3}.
t^{2}-\frac{9}{100}t=\frac{153}{500}
חלק את -2.04 ב- -\frac{20}{3} על-ידי הכפלת -2.04 בהופכי של -\frac{20}{3}.
t^{2}-\frac{9}{100}t+\left(-\frac{9}{200}\right)^{2}=\frac{153}{500}+\left(-\frac{9}{200}\right)^{2}
חלק את -\frac{9}{100}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{9}{200}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{9}{200} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{9}{100}t+\frac{81}{40000}=\frac{153}{500}+\frac{81}{40000}
העלה את -\frac{9}{200} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{9}{100}t+\frac{81}{40000}=\frac{12321}{40000}
הוסף את \frac{153}{500} ל- \frac{81}{40000} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{9}{200}\right)^{2}=\frac{12321}{40000}
פרק t^{2}-\frac{9}{100}t+\frac{81}{40000} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{9}{200}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{12321}{40000}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{9}{200}=\frac{111}{200} t-\frac{9}{200}=-\frac{111}{200}
פשט.
t=\frac{3}{5} t=-\frac{51}{100}
הוסף \frac{9}{200} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}