פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{1+i\sqrt{17}}{6}\approx 0.166666667+0.687184271i
x=\frac{-i\sqrt{17}+1}{6}\approx 0.166666667-0.687184271i
גרף
שתף
הועתק ללוח
0.6x^{2}-0.2x+0.3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-0.2\right)±\sqrt{\left(-0.2\right)^{2}-4\times 0.6\times 0.3}}{2\times 0.6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 0.6 במקום a, ב- -0.2 במקום b, וב- 0.3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-0.2\right)±\sqrt{0.04-4\times 0.6\times 0.3}}{2\times 0.6}
העלה את -0.2 בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-0.2\right)±\sqrt{0.04-2.4\times 0.3}}{2\times 0.6}
הכפל את -4 ב- 0.6.
x=\frac{-\left(-0.2\right)±\sqrt{\frac{1-18}{25}}}{2\times 0.6}
הכפל את -2.4 ב- 0.3 על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\left(-0.2\right)±\sqrt{-0.68}}{2\times 0.6}
הוסף את 0.04 ל- -0.72 על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\left(-0.2\right)±\frac{\sqrt{17}i}{5}}{2\times 0.6}
הוצא את השורש הריבועי של -0.68.
x=\frac{0.2±\frac{\sqrt{17}i}{5}}{2\times 0.6}
ההופכי של -0.2 הוא 0.2.
x=\frac{0.2±\frac{\sqrt{17}i}{5}}{1.2}
הכפל את 2 ב- 0.6.
x=\frac{1+\sqrt{17}i}{1.2\times 5}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{0.2±\frac{\sqrt{17}i}{5}}{1.2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 0.2 ל- \frac{i\sqrt{17}}{5}.
x=\frac{1+\sqrt{17}i}{6}
חלק את \frac{1+i\sqrt{17}}{5} ב- 1.2 על-ידי הכפלת \frac{1+i\sqrt{17}}{5} בהופכי של 1.2.
x=\frac{-\sqrt{17}i+1}{1.2\times 5}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{0.2±\frac{\sqrt{17}i}{5}}{1.2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{i\sqrt{17}}{5} מ- 0.2.
x=\frac{-\sqrt{17}i+1}{6}
חלק את \frac{1-i\sqrt{17}}{5} ב- 1.2 על-ידי הכפלת \frac{1-i\sqrt{17}}{5} בהופכי של 1.2.
x=\frac{1+\sqrt{17}i}{6} x=\frac{-\sqrt{17}i+1}{6}
המשוואה נפתרה כעת.
0.6x^{2}-0.2x+0.3=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
0.6x^{2}-0.2x+0.3-0.3=-0.3
החסר 0.3 משני אגפי המשוואה.
0.6x^{2}-0.2x=-0.3
החסרת 0.3 מעצמו נותנת 0.
\frac{0.6x^{2}-0.2x}{0.6}=-\frac{0.3}{0.6}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- 0.6, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
x^{2}+\left(-\frac{0.2}{0.6}\right)x=-\frac{0.3}{0.6}
חילוק ב- 0.6 מבטל את ההכפלה ב- 0.6.
x^{2}-\frac{1}{3}x=-\frac{0.3}{0.6}
חלק את -0.2 ב- 0.6 על-ידי הכפלת -0.2 בהופכי של 0.6.
x^{2}-\frac{1}{3}x=-0.5
חלק את -0.3 ב- 0.6 על-ידי הכפלת -0.3 בהופכי של 0.6.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}=-0.5+\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=-0.5+\frac{1}{36}
העלה את -\frac{1}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=-\frac{17}{36}
הוסף את -0.5 ל- \frac{1}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}=-\frac{17}{36}
פרק x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{17}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{6}=\frac{\sqrt{17}i}{6} x-\frac{1}{6}=-\frac{\sqrt{17}i}{6}
פשט.
x=\frac{1+\sqrt{17}i}{6} x=\frac{-\sqrt{17}i+1}{6}
הוסף \frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}