פתור עבור x
x=\frac{3\sqrt{221}}{40}+1.125\approx 2.239955156
x=-\frac{3\sqrt{221}}{40}+1.125\approx 0.010044844
גרף
שתף
הועתק ללוח
8x^{2}-18x+0.18=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{\left(-18\right)^{2}-4\times 8\times 0.18}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- -18 במקום b, וב- 0.18 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{324-4\times 8\times 0.18}}{2\times 8}
-18 בריבוע.
x=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{324-32\times 0.18}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
x=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{324-5.76}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- 0.18.
x=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{318.24}}{2\times 8}
הוסף את 324 ל- -5.76.
x=\frac{-\left(-18\right)±\frac{6\sqrt{221}}{5}}{2\times 8}
הוצא את השורש הריבועי של 318.24.
x=\frac{18±\frac{6\sqrt{221}}{5}}{2\times 8}
ההופכי של -18 הוא 18.
x=\frac{18±\frac{6\sqrt{221}}{5}}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
x=\frac{\frac{6\sqrt{221}}{5}+18}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{18±\frac{6\sqrt{221}}{5}}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 18 ל- \frac{6\sqrt{221}}{5}.
x=\frac{3\sqrt{221}}{40}+\frac{9}{8}
חלק את 18+\frac{6\sqrt{221}}{5} ב- 16.
x=\frac{-\frac{6\sqrt{221}}{5}+18}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{18±\frac{6\sqrt{221}}{5}}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{6\sqrt{221}}{5} מ- 18.
x=-\frac{3\sqrt{221}}{40}+\frac{9}{8}
חלק את 18-\frac{6\sqrt{221}}{5} ב- 16.
x=\frac{3\sqrt{221}}{40}+\frac{9}{8} x=-\frac{3\sqrt{221}}{40}+\frac{9}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
8x^{2}-18x+0.18=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
8x^{2}-18x+0.18-0.18=-0.18
החסר 0.18 משני אגפי המשוואה.
8x^{2}-18x=-0.18
החסרת 0.18 מעצמו נותנת 0.
\frac{8x^{2}-18x}{8}=-\frac{0.18}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
x^{2}+\left(-\frac{18}{8}\right)x=-\frac{0.18}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
x^{2}-\frac{9}{4}x=-\frac{0.18}{8}
צמצם את השבר \frac{-18}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{9}{4}x=-0.0225
חלק את -0.18 ב- 8.
x^{2}-\frac{9}{4}x+\left(-\frac{9}{8}\right)^{2}=-0.0225+\left(-\frac{9}{8}\right)^{2}
חלק את -\frac{9}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{9}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{9}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{9}{4}x+\frac{81}{64}=-0.0225+\frac{81}{64}
העלה את -\frac{9}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{9}{4}x+\frac{81}{64}=\frac{1989}{1600}
הוסף את -0.0225 ל- \frac{81}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{9}{8}\right)^{2}=\frac{1989}{1600}
פרק x^{2}-\frac{9}{4}x+\frac{81}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{9}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1989}{1600}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{9}{8}=\frac{3\sqrt{221}}{40} x-\frac{9}{8}=-\frac{3\sqrt{221}}{40}
פשט.
x=\frac{3\sqrt{221}}{40}+\frac{9}{8} x=-\frac{3\sqrt{221}}{40}+\frac{9}{8}
הוסף \frac{9}{8} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}