פתור עבור x
x=-3
x=\frac{5}{7}\approx 0.714285714
גרף
שתף
הועתק ללוח
7x^{2}+16x-15=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
a+b=16 ab=7\left(-15\right)=-105
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 7x^{2}+ax+bx-15. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,105 -3,35 -5,21 -7,15
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -105.
-1+105=104 -3+35=32 -5+21=16 -7+15=8
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-5 b=21
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 16.
\left(7x^{2}-5x\right)+\left(21x-15\right)
שכתב את 7x^{2}+16x-15 כ- \left(7x^{2}-5x\right)+\left(21x-15\right).
x\left(7x-5\right)+3\left(7x-5\right)
הוצא את הגורם המשותף x בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(7x-5\right)\left(x+3\right)
הוצא את האיבר המשותף 7x-5 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{5}{7} x=-3
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 7x-5=0 ו- x+3=0.
7x^{2}+16x-15=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
x=\frac{-16±\sqrt{16^{2}-4\times 7\left(-15\right)}}{2\times 7}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 7 במקום a, ב- 16 במקום b, וב- -15 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-16±\sqrt{256-4\times 7\left(-15\right)}}{2\times 7}
16 בריבוע.
x=\frac{-16±\sqrt{256-28\left(-15\right)}}{2\times 7}
הכפל את -4 ב- 7.
x=\frac{-16±\sqrt{256+420}}{2\times 7}
הכפל את -28 ב- -15.
x=\frac{-16±\sqrt{676}}{2\times 7}
הוסף את 256 ל- 420.
x=\frac{-16±26}{2\times 7}
הוצא את השורש הריבועי של 676.
x=\frac{-16±26}{14}
הכפל את 2 ב- 7.
x=\frac{10}{14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-16±26}{14} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -16 ל- 26.
x=\frac{5}{7}
צמצם את השבר \frac{10}{14} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=-\frac{42}{14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-16±26}{14} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 26 מ- -16.
x=-3
חלק את -42 ב- 14.
x=\frac{5}{7} x=-3
המשוואה נפתרה כעת.
7x^{2}+16x-15=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
7x^{2}+16x=15
הוסף 15 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{7x^{2}+16x}{7}=\frac{15}{7}
חלק את שני האגפים ב- 7.
x^{2}+\frac{16}{7}x=\frac{15}{7}
חילוק ב- 7 מבטל את ההכפלה ב- 7.
x^{2}+\frac{16}{7}x+\left(\frac{8}{7}\right)^{2}=\frac{15}{7}+\left(\frac{8}{7}\right)^{2}
חלק את \frac{16}{7}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{8}{7}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{8}{7} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{16}{7}x+\frac{64}{49}=\frac{15}{7}+\frac{64}{49}
העלה את \frac{8}{7} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{16}{7}x+\frac{64}{49}=\frac{169}{49}
הוסף את \frac{15}{7} ל- \frac{64}{49} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{8}{7}\right)^{2}=\frac{169}{49}
פרק x^{2}+\frac{16}{7}x+\frac{64}{49} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{8}{7}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{169}{49}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{8}{7}=\frac{13}{7} x+\frac{8}{7}=-\frac{13}{7}
פשט.
x=\frac{5}{7} x=-3
החסר \frac{8}{7} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}