פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{\sqrt{15}i}{12}+\frac{1}{4}\approx 0.25+0.322748612i
x=-\frac{\sqrt{15}i}{12}+\frac{1}{4}\approx 0.25-0.322748612i
גרף
שתף
הועתק ללוח
6x^{2}-3x+1=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\times 6}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- 1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\times 6}}{2\times 6}
-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-24}}{2\times 6}
הכפל את -4 ב- 6.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{-15}}{2\times 6}
הוסף את 9 ל- -24.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{15}i}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של -15.
x=\frac{3±\sqrt{15}i}{2\times 6}
ההופכי של -3 הוא 3.
x=\frac{3±\sqrt{15}i}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
x=\frac{3+\sqrt{15}i}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{15}i}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- i\sqrt{15}.
x=\frac{\sqrt{15}i}{12}+\frac{1}{4}
חלק את 3+i\sqrt{15} ב- 12.
x=\frac{-\sqrt{15}i+3}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{15}i}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר i\sqrt{15} מ- 3.
x=-\frac{\sqrt{15}i}{12}+\frac{1}{4}
חלק את 3-i\sqrt{15} ב- 12.
x=\frac{\sqrt{15}i}{12}+\frac{1}{4} x=-\frac{\sqrt{15}i}{12}+\frac{1}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
6x^{2}-3x+1=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
6x^{2}-3x=-1
החסר 1 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{6x^{2}-3x}{6}=-\frac{1}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
x^{2}+\left(-\frac{3}{6}\right)x=-\frac{1}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
x^{2}-\frac{1}{2}x=-\frac{1}{6}
צמצם את השבר \frac{-3}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=-\frac{1}{6}+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=-\frac{1}{6}+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=-\frac{5}{48}
הוסף את -\frac{1}{6} ל- \frac{1}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}=-\frac{5}{48}
פרק x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{5}{48}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{4}=\frac{\sqrt{15}i}{12} x-\frac{1}{4}=-\frac{\sqrt{15}i}{12}
פשט.
x=\frac{\sqrt{15}i}{12}+\frac{1}{4} x=-\frac{\sqrt{15}i}{12}+\frac{1}{4}
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}