פתור עבור x
x=-\frac{3}{4}=-0.75
x=1
גרף
שתף
הועתק ללוח
4x^{2}-x-3=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
a+b=-1 ab=4\left(-3\right)=-12
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 4x^{2}+ax+bx-3. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-12 2,-6 3,-4
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -12.
1-12=-11 2-6=-4 3-4=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-4 b=3
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(4x^{2}-4x\right)+\left(3x-3\right)
שכתב את 4x^{2}-x-3 כ- \left(4x^{2}-4x\right)+\left(3x-3\right).
4x\left(x-1\right)+3\left(x-1\right)
הוצא את הגורם המשותף 4x בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(x-1\right)\left(4x+3\right)
הוצא את האיבר המשותף x-1 באמצעות חוק הפילוג.
x=1 x=-\frac{3}{4}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-1=0 ו- 4x+3=0.
4x^{2}-x-3=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times 4\left(-3\right)}}{2\times 4}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 4 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-16\left(-3\right)}}{2\times 4}
הכפל את -4 ב- 4.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+48}}{2\times 4}
הכפל את -16 ב- -3.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{49}}{2\times 4}
הוסף את 1 ל- 48.
x=\frac{-\left(-1\right)±7}{2\times 4}
הוצא את השורש הריבועי של 49.
x=\frac{1±7}{2\times 4}
ההופכי של -1 הוא 1.
x=\frac{1±7}{8}
הכפל את 2 ב- 4.
x=\frac{8}{8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±7}{8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 7.
x=1
חלק את 8 ב- 8.
x=-\frac{6}{8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±7}{8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 7 מ- 1.
x=-\frac{3}{4}
צמצם את השבר \frac{-6}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=1 x=-\frac{3}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
4x^{2}-x-3=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
4x^{2}-x=3
הוסף 3 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{4x^{2}-x}{4}=\frac{3}{4}
חלק את שני האגפים ב- 4.
x^{2}-\frac{1}{4}x=\frac{3}{4}
חילוק ב- 4 מבטל את ההכפלה ב- 4.
x^{2}-\frac{1}{4}x+\left(-\frac{1}{8}\right)^{2}=\frac{3}{4}+\left(-\frac{1}{8}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{4}x+\frac{1}{64}=\frac{3}{4}+\frac{1}{64}
העלה את -\frac{1}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{4}x+\frac{1}{64}=\frac{49}{64}
הוסף את \frac{3}{4} ל- \frac{1}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{8}\right)^{2}=\frac{49}{64}
פרק x^{2}-\frac{1}{4}x+\frac{1}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{8}=\frac{7}{8} x-\frac{1}{8}=-\frac{7}{8}
פשט.
x=1 x=-\frac{3}{4}
הוסף \frac{1}{8} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}