דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור t
Tick mark Image

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

3t^{2}-4t+1=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
a+b=-4 ab=3\times 1=3
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 3t^{2}+at+bt+1. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=-3 b=-1
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(3t^{2}-3t\right)+\left(-t+1\right)
שכתב את ‎3t^{2}-4t+1 כ- ‎\left(3t^{2}-3t\right)+\left(-t+1\right).
3t\left(t-1\right)-\left(t-1\right)
הוצא את הגורם המשותף 3t בקבוצה הראשונה ואת -1 בקבוצה השניה.
\left(t-1\right)\left(3t-1\right)
הוצא את האיבר המשותף t-1 באמצעות חוק הפילוג.
t=1 t=\frac{1}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את t-1=0 ו- 3t-1=0.
3t^{2}-4t+1=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
t=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{\left(-4\right)^{2}-4\times 3}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -4 במקום b, וב- 1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-4\times 3}}{2\times 3}
‎-4 בריבוע.
t=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-12}}{2\times 3}
הכפל את ‎-4 ב- ‎3.
t=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{4}}{2\times 3}
הוסף את ‎16 ל- ‎-12.
t=\frac{-\left(-4\right)±2}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 4.
t=\frac{4±2}{2\times 3}
ההופכי של ‎-4 הוא ‎4.
t=\frac{4±2}{6}
הכפל את ‎2 ב- ‎3.
t=\frac{6}{6}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{4±2}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎4 ל- ‎2.
t=1
חלק את ‎6 ב- ‎6.
t=\frac{2}{6}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{4±2}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎2 מ- ‎4.
t=\frac{1}{3}
צמצם את השבר ‎\frac{2}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
t=1 t=\frac{1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3t^{2}-4t+1=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
3t^{2}-4t=-1
החסר ‎1 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{3t^{2}-4t}{3}=-\frac{1}{3}
חלק את שני האגפים ב- ‎3.
t^{2}-\frac{4}{3}t=-\frac{1}{3}
חילוק ב- ‎3 מבטל את ההכפלה ב- ‎3.
t^{2}-\frac{4}{3}t+\left(-\frac{2}{3}\right)^{2}=-\frac{1}{3}+\left(-\frac{2}{3}\right)^{2}
חלק את ‎-\frac{4}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎-\frac{2}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{2}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{4}{3}t+\frac{4}{9}=-\frac{1}{3}+\frac{4}{9}
העלה את ‎-\frac{2}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{4}{3}t+\frac{4}{9}=\frac{1}{9}
הוסף את ‎-\frac{1}{3} ל- ‎\frac{4}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{2}{3}\right)^{2}=\frac{1}{9}
פרק t^{2}-\frac{4}{3}t+\frac{4}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{2}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{2}{3}=\frac{1}{3} t-\frac{2}{3}=-\frac{1}{3}
פשט.
t=1 t=\frac{1}{3}
הוסף ‎\frac{2}{3} לשני אגפי המשוואה.