פתור עבור t
t = \frac{5 \sqrt{145} + 5}{8} \approx 8.150996612
t=\frac{5-5\sqrt{145}}{8}\approx -6.900996612
שתף
הועתק ללוח
-16t^{2}+20t+900=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
t=\frac{-20±\sqrt{20^{2}-4\left(-16\right)\times 900}}{2\left(-16\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -16 במקום a, ב- 20 במקום b, וב- 900 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-20±\sqrt{400-4\left(-16\right)\times 900}}{2\left(-16\right)}
20 בריבוע.
t=\frac{-20±\sqrt{400+64\times 900}}{2\left(-16\right)}
הכפל את -4 ב- -16.
t=\frac{-20±\sqrt{400+57600}}{2\left(-16\right)}
הכפל את 64 ב- 900.
t=\frac{-20±\sqrt{58000}}{2\left(-16\right)}
הוסף את 400 ל- 57600.
t=\frac{-20±20\sqrt{145}}{2\left(-16\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 58000.
t=\frac{-20±20\sqrt{145}}{-32}
הכפל את 2 ב- -16.
t=\frac{20\sqrt{145}-20}{-32}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-20±20\sqrt{145}}{-32} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -20 ל- 20\sqrt{145}.
t=\frac{5-5\sqrt{145}}{8}
חלק את -20+20\sqrt{145} ב- -32.
t=\frac{-20\sqrt{145}-20}{-32}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-20±20\sqrt{145}}{-32} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 20\sqrt{145} מ- -20.
t=\frac{5\sqrt{145}+5}{8}
חלק את -20-20\sqrt{145} ב- -32.
t=\frac{5-5\sqrt{145}}{8} t=\frac{5\sqrt{145}+5}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
-16t^{2}+20t+900=0
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-16t^{2}+20t=-900
החסר 900 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{-16t^{2}+20t}{-16}=-\frac{900}{-16}
חלק את שני האגפים ב- -16.
t^{2}+\frac{20}{-16}t=-\frac{900}{-16}
חילוק ב- -16 מבטל את ההכפלה ב- -16.
t^{2}-\frac{5}{4}t=-\frac{900}{-16}
צמצם את השבר \frac{20}{-16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
t^{2}-\frac{5}{4}t=\frac{225}{4}
צמצם את השבר \frac{-900}{-16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
t^{2}-\frac{5}{4}t+\left(-\frac{5}{8}\right)^{2}=\frac{225}{4}+\left(-\frac{5}{8}\right)^{2}
חלק את -\frac{5}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{5}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{5}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{5}{4}t+\frac{25}{64}=\frac{225}{4}+\frac{25}{64}
העלה את -\frac{5}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{5}{4}t+\frac{25}{64}=\frac{3625}{64}
הוסף את \frac{225}{4} ל- \frac{25}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{5}{8}\right)^{2}=\frac{3625}{64}
פרק t^{2}-\frac{5}{4}t+\frac{25}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{5}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{3625}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{5}{8}=\frac{5\sqrt{145}}{8} t-\frac{5}{8}=-\frac{5\sqrt{145}}{8}
פשט.
t=\frac{5\sqrt{145}+5}{8} t=\frac{5-5\sqrt{145}}{8}
הוסף \frac{5}{8} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}