פרק לגורמים
2\left(-x-2\right)\left(3x-5\right)
הערך
20-2x-6x^{2}
גרף
שתף
הועתק ללוח
2\left(-3x^{2}-x+10\right)
הוצא את הגורם המשותף 2.
a+b=-1 ab=-3\times 10=-30
שקול את -3x^{2}-x+10. פרק את הביטוי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את הביטוי כ- -3x^{2}+ax+bx+10. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-30 2,-15 3,-10 5,-6
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -30.
1-30=-29 2-15=-13 3-10=-7 5-6=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=5 b=-6
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(-3x^{2}+5x\right)+\left(-6x+10\right)
שכתב את -3x^{2}-x+10 כ- \left(-3x^{2}+5x\right)+\left(-6x+10\right).
-x\left(3x-5\right)-2\left(3x-5\right)
הוצא את הגורם המשותף -x בקבוצה הראשונה ואת -2 בקבוצה השניה.
\left(3x-5\right)\left(-x-2\right)
הוצא את האיבר המשותף 3x-5 באמצעות חוק הפילוג.
2\left(3x-5\right)\left(-x-2\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים המלא.
-6x^{2}-2x+20=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\left(-6\right)\times 20}}{2\left(-6\right)}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\left(-6\right)\times 20}}{2\left(-6\right)}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+24\times 20}}{2\left(-6\right)}
הכפל את -4 ב- -6.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+480}}{2\left(-6\right)}
הכפל את 24 ב- 20.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{484}}{2\left(-6\right)}
הוסף את 4 ל- 480.
x=\frac{-\left(-2\right)±22}{2\left(-6\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 484.
x=\frac{2±22}{2\left(-6\right)}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±22}{-12}
הכפל את 2 ב- -6.
x=\frac{24}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±22}{-12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 22.
x=-2
חלק את 24 ב- -12.
x=-\frac{20}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±22}{-12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 22 מ- 2.
x=\frac{5}{3}
צמצם את השבר \frac{-20}{-12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
-6x^{2}-2x+20=-6\left(x-\left(-2\right)\right)\left(x-\frac{5}{3}\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- -2 במקום x_{1} וב- \frac{5}{3} במקום x_{2}.
-6x^{2}-2x+20=-6\left(x+2\right)\left(x-\frac{5}{3}\right)
פשט את כל הביטויים של הצורה p-\left(-q\right) ל- p+q.
-6x^{2}-2x+20=-6\left(x+2\right)\times \frac{-3x+5}{-3}
החסר את x מ- \frac{5}{3} על-ידי מציאת מכנה משותף והחסרת המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
-6x^{2}-2x+20=2\left(x+2\right)\left(-3x+5\right)
בטל את הגורם המשותף הגדול ביותר 3 ב- -6 ו- 3.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}