פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{1529} - 1}{8} \approx 4.762803699
x=\frac{-\sqrt{1529}-1}{8}\approx -5.012803699
גרף
שתף
הועתק ללוח
-16x^{2}-4x+382=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{\left(-4\right)^{2}-4\left(-16\right)\times 382}}{2\left(-16\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -16 במקום a, ב- -4 במקום b, וב- 382 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-4\left(-16\right)\times 382}}{2\left(-16\right)}
-4 בריבוע.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16+64\times 382}}{2\left(-16\right)}
הכפל את -4 ב- -16.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16+24448}}{2\left(-16\right)}
הכפל את 64 ב- 382.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{24464}}{2\left(-16\right)}
הוסף את 16 ל- 24448.
x=\frac{-\left(-4\right)±4\sqrt{1529}}{2\left(-16\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 24464.
x=\frac{4±4\sqrt{1529}}{2\left(-16\right)}
ההופכי של -4 הוא 4.
x=\frac{4±4\sqrt{1529}}{-32}
הכפל את 2 ב- -16.
x=\frac{4\sqrt{1529}+4}{-32}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±4\sqrt{1529}}{-32} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 4 ל- 4\sqrt{1529}.
x=\frac{-\sqrt{1529}-1}{8}
חלק את 4+4\sqrt{1529} ב- -32.
x=\frac{4-4\sqrt{1529}}{-32}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±4\sqrt{1529}}{-32} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{1529} מ- 4.
x=\frac{\sqrt{1529}-1}{8}
חלק את 4-4\sqrt{1529} ב- -32.
x=\frac{-\sqrt{1529}-1}{8} x=\frac{\sqrt{1529}-1}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
-16x^{2}-4x+382=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-16x^{2}-4x+382-382=-382
החסר 382 משני אגפי המשוואה.
-16x^{2}-4x=-382
החסרת 382 מעצמו נותנת 0.
\frac{-16x^{2}-4x}{-16}=-\frac{382}{-16}
חלק את שני האגפים ב- -16.
x^{2}+\left(-\frac{4}{-16}\right)x=-\frac{382}{-16}
חילוק ב- -16 מבטל את ההכפלה ב- -16.
x^{2}+\frac{1}{4}x=-\frac{382}{-16}
צמצם את השבר \frac{-4}{-16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x^{2}+\frac{1}{4}x=\frac{191}{8}
צמצם את השבר \frac{-382}{-16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{1}{4}x+\left(\frac{1}{8}\right)^{2}=\frac{191}{8}+\left(\frac{1}{8}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{4}x+\frac{1}{64}=\frac{191}{8}+\frac{1}{64}
העלה את \frac{1}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{4}x+\frac{1}{64}=\frac{1529}{64}
הוסף את \frac{191}{8} ל- \frac{1}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{8}\right)^{2}=\frac{1529}{64}
פרק את x^{2}+\frac{1}{4}x+\frac{1}{64} לגורמים. באופן כללי, כאשר x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים כ- \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1529}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{8}=\frac{\sqrt{1529}}{8} x+\frac{1}{8}=-\frac{\sqrt{1529}}{8}
פשט.
x=\frac{\sqrt{1529}-1}{8} x=\frac{-\sqrt{1529}-1}{8}
החסר \frac{1}{8} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}