פתור עבור x
x=1
x=5
גרף
שתף
הועתק ללוח
a+b=6 ab=-\left(-5\right)=5
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -x^{2}+ax+bx-5. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=5 b=1
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא חיובי, a ו- b שניהם חיוביים. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(-x^{2}+5x\right)+\left(x-5\right)
שכתב את -x^{2}+6x-5 כ- \left(-x^{2}+5x\right)+\left(x-5\right).
-x\left(x-5\right)+x-5
הוצא את הגורם המשותף -x ב- -x^{2}+5x.
\left(x-5\right)\left(-x+1\right)
הוצא את האיבר המשותף x-5 באמצעות חוק הפילוג.
x=5 x=1
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-5=0 ו- -x+1=0.
-x^{2}+6x-5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\left(-1\right)\left(-5\right)}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\left(-1\right)\left(-5\right)}}{2\left(-1\right)}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36+4\left(-5\right)}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-6±\sqrt{36-20}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- -5.
x=\frac{-6±\sqrt{16}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 36 ל- -20.
x=\frac{-6±4}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 16.
x=\frac{-6±4}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=-\frac{2}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±4}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 4.
x=1
חלק את -2 ב- -2.
x=-\frac{10}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±4}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4 מ- -6.
x=5
חלק את -10 ב- -2.
x=1 x=5
המשוואה נפתרה כעת.
-x^{2}+6x-5=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-x^{2}+6x-5-\left(-5\right)=-\left(-5\right)
הוסף 5 לשני אגפי המשוואה.
-x^{2}+6x=-\left(-5\right)
החסרת -5 מעצמו נותנת 0.
-x^{2}+6x=5
החסר -5 מ- 0.
\frac{-x^{2}+6x}{-1}=\frac{5}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\frac{6}{-1}x=\frac{5}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}-6x=\frac{5}{-1}
חלק את 6 ב- -1.
x^{2}-6x=-5
חלק את 5 ב- -1.
x^{2}-6x+\left(-3\right)^{2}=-5+\left(-3\right)^{2}
חלק את -6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-6x+9=-5+9
-3 בריבוע.
x^{2}-6x+9=4
הוסף את -5 ל- 9.
\left(x-3\right)^{2}=4
פרק x^{2}-6x+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-3\right)^{2}}=\sqrt{4}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-3=2 x-3=-2
פשט.
x=5 x=1
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}