פתור עבור x
x=\frac{1}{4}=0.25
x = \frac{7}{4} = 1\frac{3}{4} = 1.75
גרף
שתף
הועתק ללוח
-x^{2}+2x=\frac{7}{16}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
-x^{2}+2x-\frac{7}{16}=\frac{7}{16}-\frac{7}{16}
החסר \frac{7}{16} משני אגפי המשוואה.
-x^{2}+2x-\frac{7}{16}=0
החסרת \frac{7}{16} מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\left(-1\right)\left(-\frac{7}{16}\right)}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -\frac{7}{16} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\left(-1\right)\left(-\frac{7}{16}\right)}}{2\left(-1\right)}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4+4\left(-\frac{7}{16}\right)}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-2±\sqrt{4-\frac{7}{4}}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- -\frac{7}{16}.
x=\frac{-2±\sqrt{\frac{9}{4}}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 4 ל- -\frac{7}{4}.
x=\frac{-2±\frac{3}{2}}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{9}{4}.
x=\frac{-2±\frac{3}{2}}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=-\frac{\frac{1}{2}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±\frac{3}{2}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- \frac{3}{2}.
x=\frac{1}{4}
חלק את -\frac{1}{2} ב- -2.
x=-\frac{\frac{7}{2}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±\frac{3}{2}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{3}{2} מ- -2.
x=\frac{7}{4}
חלק את -\frac{7}{2} ב- -2.
x=\frac{1}{4} x=\frac{7}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
-x^{2}+2x=\frac{7}{16}
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}+2x}{-1}=\frac{\frac{7}{16}}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\frac{2}{-1}x=\frac{\frac{7}{16}}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}-2x=\frac{\frac{7}{16}}{-1}
חלק את 2 ב- -1.
x^{2}-2x=-\frac{7}{16}
חלק את \frac{7}{16} ב- -1.
x^{2}-2x+1=-\frac{7}{16}+1
חלק את -2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-2x+1=\frac{9}{16}
הוסף את -\frac{7}{16} ל- 1.
\left(x-1\right)^{2}=\frac{9}{16}
פרק x^{2}-2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-1=\frac{3}{4} x-1=-\frac{3}{4}
פשט.
x=\frac{7}{4} x=\frac{1}{4}
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}