פתור עבור x
x = \frac{3 \sqrt{2} + 3}{2} \approx 3.621320344
x=\frac{3-3\sqrt{2}}{2}\approx -0.621320344
גרף
שתף
הועתק ללוח
-x+\frac{3}{4}+x^{2}=2x+3
הוסף x^{2} משני הצדדים.
-x+\frac{3}{4}+x^{2}-2x=3
החסר 2x משני האגפים.
-x+\frac{3}{4}+x^{2}-2x-3=0
החסר 3 משני האגפים.
-x-\frac{9}{4}+x^{2}-2x=0
החסר את 3 מ- \frac{3}{4} כדי לקבל -\frac{9}{4}.
-3x-\frac{9}{4}+x^{2}=0
כנס את -x ו- -2x כדי לקבל -3x.
x^{2}-3x-\frac{9}{4}=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\left(-\frac{9}{4}\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -\frac{9}{4} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\left(-\frac{9}{4}\right)}}{2}
-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+9}}{2}
הכפל את -4 ב- -\frac{9}{4}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{18}}{2}
הוסף את 9 ל- 9.
x=\frac{-\left(-3\right)±3\sqrt{2}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 18.
x=\frac{3±3\sqrt{2}}{2}
ההופכי של -3 הוא 3.
x=\frac{3\sqrt{2}+3}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±3\sqrt{2}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- 3\sqrt{2}.
x=\frac{3-3\sqrt{2}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±3\sqrt{2}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3\sqrt{2} מ- 3.
x=\frac{3\sqrt{2}+3}{2} x=\frac{3-3\sqrt{2}}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
-x+\frac{3}{4}+x^{2}=2x+3
הוסף x^{2} משני הצדדים.
-x+\frac{3}{4}+x^{2}-2x=3
החסר 2x משני האגפים.
-x+x^{2}-2x=3-\frac{3}{4}
החסר \frac{3}{4} משני האגפים.
-x+x^{2}-2x=\frac{9}{4}
החסר את \frac{3}{4} מ- 3 כדי לקבל \frac{9}{4}.
-3x+x^{2}=\frac{9}{4}
כנס את -x ו- -2x כדי לקבל -3x.
x^{2}-3x=\frac{9}{4}
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}-3x+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{9}{4}+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את -3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=\frac{9+9}{4}
העלה את -\frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=\frac{9}{2}
הוסף את \frac{9}{4} ל- \frac{9}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{9}{2}
פרק x^{2}-3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{2}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{2}=\frac{3\sqrt{2}}{2} x-\frac{3}{2}=-\frac{3\sqrt{2}}{2}
פשט.
x=\frac{3\sqrt{2}+3}{2} x=\frac{3-3\sqrt{2}}{2}
הוסף \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}