פתור עבור j
j=\frac{\sqrt{21}-7}{2}\approx -1.208712153
j=\frac{-\sqrt{21}-7}{2}\approx -5.791287847
שתף
הועתק ללוח
-j^{2}-7j-7=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
j=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{\left(-7\right)^{2}-4\left(-1\right)\left(-7\right)}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -7 במקום b, וב- -7 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
j=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-4\left(-1\right)\left(-7\right)}}{2\left(-1\right)}
-7 בריבוע.
j=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49+4\left(-7\right)}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
j=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-28}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- -7.
j=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{21}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 49 ל- -28.
j=\frac{7±\sqrt{21}}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -7 הוא 7.
j=\frac{7±\sqrt{21}}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
j=\frac{\sqrt{21}+7}{-2}
כעת פתור את המשוואה j=\frac{7±\sqrt{21}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 7 ל- \sqrt{21}.
j=\frac{-\sqrt{21}-7}{2}
חלק את 7+\sqrt{21} ב- -2.
j=\frac{7-\sqrt{21}}{-2}
כעת פתור את המשוואה j=\frac{7±\sqrt{21}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{21} מ- 7.
j=\frac{\sqrt{21}-7}{2}
חלק את 7-\sqrt{21} ב- -2.
j=\frac{-\sqrt{21}-7}{2} j=\frac{\sqrt{21}-7}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
-j^{2}-7j-7=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-j^{2}-7j-7-\left(-7\right)=-\left(-7\right)
הוסף 7 לשני אגפי המשוואה.
-j^{2}-7j=-\left(-7\right)
החסרת -7 מעצמו נותנת 0.
-j^{2}-7j=7
החסר -7 מ- 0.
\frac{-j^{2}-7j}{-1}=\frac{7}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
j^{2}+\left(-\frac{7}{-1}\right)j=\frac{7}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
j^{2}+7j=\frac{7}{-1}
חלק את -7 ב- -1.
j^{2}+7j=-7
חלק את 7 ב- -1.
j^{2}+7j+\left(\frac{7}{2}\right)^{2}=-7+\left(\frac{7}{2}\right)^{2}
חלק את 7, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{7}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
j^{2}+7j+\frac{49}{4}=-7+\frac{49}{4}
העלה את \frac{7}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
j^{2}+7j+\frac{49}{4}=\frac{21}{4}
הוסף את -7 ל- \frac{49}{4}.
\left(j+\frac{7}{2}\right)^{2}=\frac{21}{4}
פרק j^{2}+7j+\frac{49}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(j+\frac{7}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{21}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
j+\frac{7}{2}=\frac{\sqrt{21}}{2} j+\frac{7}{2}=-\frac{\sqrt{21}}{2}
פשט.
j=\frac{\sqrt{21}-7}{2} j=\frac{-\sqrt{21}-7}{2}
החסר \frac{7}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}