פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{6}}{3}+1\approx 1.816496581
x=-\frac{\sqrt{6}}{3}+1\approx 0.183503419
גרף
שתף
הועתק ללוח
-9x^{2}+18x-3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-18±\sqrt{18^{2}-4\left(-9\right)\left(-3\right)}}{2\left(-9\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -9 במקום a, ב- 18 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-18±\sqrt{324-4\left(-9\right)\left(-3\right)}}{2\left(-9\right)}
18 בריבוע.
x=\frac{-18±\sqrt{324+36\left(-3\right)}}{2\left(-9\right)}
הכפל את -4 ב- -9.
x=\frac{-18±\sqrt{324-108}}{2\left(-9\right)}
הכפל את 36 ב- -3.
x=\frac{-18±\sqrt{216}}{2\left(-9\right)}
הוסף את 324 ל- -108.
x=\frac{-18±6\sqrt{6}}{2\left(-9\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 216.
x=\frac{-18±6\sqrt{6}}{-18}
הכפל את 2 ב- -9.
x=\frac{6\sqrt{6}-18}{-18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-18±6\sqrt{6}}{-18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -18 ל- 6\sqrt{6}.
x=-\frac{\sqrt{6}}{3}+1
חלק את -18+6\sqrt{6} ב- -18.
x=\frac{-6\sqrt{6}-18}{-18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-18±6\sqrt{6}}{-18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 6\sqrt{6} מ- -18.
x=\frac{\sqrt{6}}{3}+1
חלק את -18-6\sqrt{6} ב- -18.
x=-\frac{\sqrt{6}}{3}+1 x=\frac{\sqrt{6}}{3}+1
המשוואה נפתרה כעת.
-9x^{2}+18x-3=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-9x^{2}+18x-3-\left(-3\right)=-\left(-3\right)
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
-9x^{2}+18x=-\left(-3\right)
החסרת -3 מעצמו נותנת 0.
-9x^{2}+18x=3
החסר -3 מ- 0.
\frac{-9x^{2}+18x}{-9}=\frac{3}{-9}
חלק את שני האגפים ב- -9.
x^{2}+\frac{18}{-9}x=\frac{3}{-9}
חילוק ב- -9 מבטל את ההכפלה ב- -9.
x^{2}-2x=\frac{3}{-9}
חלק את 18 ב- -9.
x^{2}-2x=-\frac{1}{3}
צמצם את השבר \frac{3}{-9} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-2x+1=-\frac{1}{3}+1
חלק את -2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-2x+1=\frac{2}{3}
הוסף את -\frac{1}{3} ל- 1.
\left(x-1\right)^{2}=\frac{2}{3}
פרק x^{2}-2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{2}{3}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-1=\frac{\sqrt{6}}{3} x-1=-\frac{\sqrt{6}}{3}
פשט.
x=\frac{\sqrt{6}}{3}+1 x=-\frac{\sqrt{6}}{3}+1
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}