פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{17}-1}{4}\approx 0.780776406
x=\frac{-\sqrt{17}-1}{4}\approx -1.280776406
גרף
שתף
הועתק ללוח
-6x^{2}+6-2x-x=0
החסר x משני האגפים.
-6x^{2}+6-3x=0
כנס את -2x ו- -x כדי לקבל -3x.
-6x^{2}-3x+6=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\left(-6\right)\times 6}}{2\left(-6\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -6 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\left(-6\right)\times 6}}{2\left(-6\right)}
-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+24\times 6}}{2\left(-6\right)}
הכפל את -4 ב- -6.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+144}}{2\left(-6\right)}
הכפל את 24 ב- 6.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{153}}{2\left(-6\right)}
הוסף את 9 ל- 144.
x=\frac{-\left(-3\right)±3\sqrt{17}}{2\left(-6\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 153.
x=\frac{3±3\sqrt{17}}{2\left(-6\right)}
ההופכי של -3 הוא 3.
x=\frac{3±3\sqrt{17}}{-12}
הכפל את 2 ב- -6.
x=\frac{3\sqrt{17}+3}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±3\sqrt{17}}{-12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- 3\sqrt{17}.
x=\frac{-\sqrt{17}-1}{4}
חלק את 3+3\sqrt{17} ב- -12.
x=\frac{3-3\sqrt{17}}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±3\sqrt{17}}{-12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3\sqrt{17} מ- 3.
x=\frac{\sqrt{17}-1}{4}
חלק את 3-3\sqrt{17} ב- -12.
x=\frac{-\sqrt{17}-1}{4} x=\frac{\sqrt{17}-1}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
-6x^{2}+6-2x-x=0
החסר x משני האגפים.
-6x^{2}+6-3x=0
כנס את -2x ו- -x כדי לקבל -3x.
-6x^{2}-3x=-6
החסר 6 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{-6x^{2}-3x}{-6}=-\frac{6}{-6}
חלק את שני האגפים ב- -6.
x^{2}+\left(-\frac{3}{-6}\right)x=-\frac{6}{-6}
חילוק ב- -6 מבטל את ההכפלה ב- -6.
x^{2}+\frac{1}{2}x=-\frac{6}{-6}
צמצם את השבר \frac{-3}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}+\frac{1}{2}x=1
חלק את -6 ב- -6.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\left(\frac{1}{4}\right)^{2}=1+\left(\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=1+\frac{1}{16}
העלה את \frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{17}{16}
הוסף את 1 ל- \frac{1}{16}.
\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{17}{16}
פרק x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{17}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{4}=\frac{\sqrt{17}}{4} x+\frac{1}{4}=-\frac{\sqrt{17}}{4}
פשט.
x=\frac{\sqrt{17}-1}{4} x=\frac{-\sqrt{17}-1}{4}
החסר \frac{1}{4} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}