פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-1+\sqrt{11}i}{6}\approx -0.166666667+0.552770798i
x=\frac{-\sqrt{11}i-1}{6}\approx -0.166666667-0.552770798i
גרף
שתף
הועתק ללוח
-5x^{2}-2-x^{2}=2x
החסר x^{2} משני האגפים.
-6x^{2}-2=2x
כנס את -5x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל -6x^{2}.
-6x^{2}-2-2x=0
החסר 2x משני האגפים.
-6x^{2}-2x-2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\left(-6\right)\left(-2\right)}}{2\left(-6\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -6 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- -2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\left(-6\right)\left(-2\right)}}{2\left(-6\right)}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+24\left(-2\right)}}{2\left(-6\right)}
הכפל את -4 ב- -6.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-48}}{2\left(-6\right)}
הכפל את 24 ב- -2.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{-44}}{2\left(-6\right)}
הוסף את 4 ל- -48.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{11}i}{2\left(-6\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -44.
x=\frac{2±2\sqrt{11}i}{2\left(-6\right)}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±2\sqrt{11}i}{-12}
הכפל את 2 ב- -6.
x=\frac{2+2\sqrt{11}i}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{11}i}{-12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2i\sqrt{11}.
x=\frac{-\sqrt{11}i-1}{6}
חלק את 2+2i\sqrt{11} ב- -12.
x=\frac{-2\sqrt{11}i+2}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{11}i}{-12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{11} מ- 2.
x=\frac{-1+\sqrt{11}i}{6}
חלק את 2-2i\sqrt{11} ב- -12.
x=\frac{-\sqrt{11}i-1}{6} x=\frac{-1+\sqrt{11}i}{6}
המשוואה נפתרה כעת.
-5x^{2}-2-x^{2}=2x
החסר x^{2} משני האגפים.
-6x^{2}-2=2x
כנס את -5x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל -6x^{2}.
-6x^{2}-2-2x=0
החסר 2x משני האגפים.
-6x^{2}-2x=2
הוסף 2 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{-6x^{2}-2x}{-6}=\frac{2}{-6}
חלק את שני האגפים ב- -6.
x^{2}+\left(-\frac{2}{-6}\right)x=\frac{2}{-6}
חילוק ב- -6 מבטל את ההכפלה ב- -6.
x^{2}+\frac{1}{3}x=\frac{2}{-6}
צמצם את השבר \frac{-2}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{1}{3}x=-\frac{1}{3}
צמצם את השבר \frac{2}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{1}{3}x+\left(\frac{1}{6}\right)^{2}=-\frac{1}{3}+\left(\frac{1}{6}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=-\frac{1}{3}+\frac{1}{36}
העלה את \frac{1}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=-\frac{11}{36}
הוסף את -\frac{1}{3} ל- \frac{1}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{6}\right)^{2}=-\frac{11}{36}
פרק x^{2}+\frac{1}{3}x+\frac{1}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{6}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{11}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{6}=\frac{\sqrt{11}i}{6} x+\frac{1}{6}=-\frac{\sqrt{11}i}{6}
פשט.
x=\frac{-1+\sqrt{11}i}{6} x=\frac{-\sqrt{11}i-1}{6}
החסר \frac{1}{6} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}