פתור עבור t
t=\frac{\sqrt{149}}{7}+1\approx 2.743793659
t=-\frac{\sqrt{149}}{7}+1\approx -0.743793659
שתף
הועתק ללוח
-49t^{2}+98t+100=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-98±\sqrt{98^{2}-4\left(-49\right)\times 100}}{2\left(-49\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -49 במקום a, ב- 98 במקום b, וב- 100 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-98±\sqrt{9604-4\left(-49\right)\times 100}}{2\left(-49\right)}
98 בריבוע.
t=\frac{-98±\sqrt{9604+196\times 100}}{2\left(-49\right)}
הכפל את -4 ב- -49.
t=\frac{-98±\sqrt{9604+19600}}{2\left(-49\right)}
הכפל את 196 ב- 100.
t=\frac{-98±\sqrt{29204}}{2\left(-49\right)}
הוסף את 9604 ל- 19600.
t=\frac{-98±14\sqrt{149}}{2\left(-49\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 29204.
t=\frac{-98±14\sqrt{149}}{-98}
הכפל את 2 ב- -49.
t=\frac{14\sqrt{149}-98}{-98}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-98±14\sqrt{149}}{-98} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -98 ל- 14\sqrt{149}.
t=-\frac{\sqrt{149}}{7}+1
חלק את -98+14\sqrt{149} ב- -98.
t=\frac{-14\sqrt{149}-98}{-98}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-98±14\sqrt{149}}{-98} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 14\sqrt{149} מ- -98.
t=\frac{\sqrt{149}}{7}+1
חלק את -98-14\sqrt{149} ב- -98.
t=-\frac{\sqrt{149}}{7}+1 t=\frac{\sqrt{149}}{7}+1
המשוואה נפתרה כעת.
-49t^{2}+98t+100=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-49t^{2}+98t+100-100=-100
החסר 100 משני אגפי המשוואה.
-49t^{2}+98t=-100
החסרת 100 מעצמו נותנת 0.
\frac{-49t^{2}+98t}{-49}=-\frac{100}{-49}
חלק את שני האגפים ב- -49.
t^{2}+\frac{98}{-49}t=-\frac{100}{-49}
חילוק ב- -49 מבטל את ההכפלה ב- -49.
t^{2}-2t=-\frac{100}{-49}
חלק את 98 ב- -49.
t^{2}-2t=\frac{100}{49}
חלק את -100 ב- -49.
t^{2}-2t+1=\frac{100}{49}+1
חלק את -2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-2t+1=\frac{149}{49}
הוסף את \frac{100}{49} ל- 1.
\left(t-1\right)^{2}=\frac{149}{49}
פרק t^{2}-2t+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{149}{49}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-1=\frac{\sqrt{149}}{7} t-1=-\frac{\sqrt{149}}{7}
פשט.
t=\frac{\sqrt{149}}{7}+1 t=-\frac{\sqrt{149}}{7}+1
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}