פתור עבור t
t=\frac{-\sqrt{489}i+1}{49}\approx 0.020408163-0.451292743i
t=\frac{1+\sqrt{489}i}{49}\approx 0.020408163+0.451292743i
שתף
הועתק ללוח
-49t^{2}+2t-10=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\left(-49\right)\left(-10\right)}}{2\left(-49\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -49 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -10 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-2±\sqrt{4-4\left(-49\right)\left(-10\right)}}{2\left(-49\right)}
2 בריבוע.
t=\frac{-2±\sqrt{4+196\left(-10\right)}}{2\left(-49\right)}
הכפל את -4 ב- -49.
t=\frac{-2±\sqrt{4-1960}}{2\left(-49\right)}
הכפל את 196 ב- -10.
t=\frac{-2±\sqrt{-1956}}{2\left(-49\right)}
הוסף את 4 ל- -1960.
t=\frac{-2±2\sqrt{489}i}{2\left(-49\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -1956.
t=\frac{-2±2\sqrt{489}i}{-98}
הכפל את 2 ב- -49.
t=\frac{-2+2\sqrt{489}i}{-98}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-2±2\sqrt{489}i}{-98} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 2i\sqrt{489}.
t=\frac{-\sqrt{489}i+1}{49}
חלק את -2+2i\sqrt{489} ב- -98.
t=\frac{-2\sqrt{489}i-2}{-98}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-2±2\sqrt{489}i}{-98} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{489} מ- -2.
t=\frac{1+\sqrt{489}i}{49}
חלק את -2-2i\sqrt{489} ב- -98.
t=\frac{-\sqrt{489}i+1}{49} t=\frac{1+\sqrt{489}i}{49}
המשוואה נפתרה כעת.
-49t^{2}+2t-10=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-49t^{2}+2t-10-\left(-10\right)=-\left(-10\right)
הוסף 10 לשני אגפי המשוואה.
-49t^{2}+2t=-\left(-10\right)
החסרת -10 מעצמו נותנת 0.
-49t^{2}+2t=10
החסר -10 מ- 0.
\frac{-49t^{2}+2t}{-49}=\frac{10}{-49}
חלק את שני האגפים ב- -49.
t^{2}+\frac{2}{-49}t=\frac{10}{-49}
חילוק ב- -49 מבטל את ההכפלה ב- -49.
t^{2}-\frac{2}{49}t=\frac{10}{-49}
חלק את 2 ב- -49.
t^{2}-\frac{2}{49}t=-\frac{10}{49}
חלק את 10 ב- -49.
t^{2}-\frac{2}{49}t+\left(-\frac{1}{49}\right)^{2}=-\frac{10}{49}+\left(-\frac{1}{49}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{49}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{49}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{49} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{2}{49}t+\frac{1}{2401}=-\frac{10}{49}+\frac{1}{2401}
העלה את -\frac{1}{49} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{2}{49}t+\frac{1}{2401}=-\frac{489}{2401}
הוסף את -\frac{10}{49} ל- \frac{1}{2401} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{1}{49}\right)^{2}=-\frac{489}{2401}
פרק t^{2}-\frac{2}{49}t+\frac{1}{2401} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{1}{49}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{489}{2401}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{1}{49}=\frac{\sqrt{489}i}{49} t-\frac{1}{49}=-\frac{\sqrt{489}i}{49}
פשט.
t=\frac{1+\sqrt{489}i}{49} t=\frac{-\sqrt{489}i+1}{49}
הוסף \frac{1}{49} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}